פרנס, אנטול

עמוד:189

פרנס , אנטול שמו הספרותי של הסופר ואיש הרוח הצרפתי אנטול פרנסואה טיבו . כתב שירים , רומנים , וספורים היסטוריים . בספריו הוא מתאר בדרך משעשעת ומלאת ספקות ולעג , תופעות חיים כמו האמונה בעל - טבעי , הנזירות בנצרות הקתולית ומוסדות ממשל בארצו . חי בשנים 1844 - 1924 . אנטול פרנס נולד בפריס ובה רכש את השכלתו . אביו היה מוכר ספרים , והוא עצמו עבד כספרן בספריה של הסנט הצרפתי , ואחר כעורך הספרותי של העתון היומי " לה טן " . אנטול פרנס , איש ספר מבהק , כתב על אוהבי ספרים . למעשה , בכל ספריו מופיע גבור אחד - הוא עצמו , דמות מלאת נגודים והפכים . תחלה הוא כתב שירים , אך הרומנים שלו הם שפרסמו את שמו . ספרו הראשון , " פשעו של סילוסטר בונר " ( 1881 ) , מגולל את פרשת חייו של בלשן אוהב ספרים , המעדיף את העיון בספריו על פני התמודדות עם החיים עצמם . הספר הכתר בפרס האקדמיה הצרפתית ופרסם את שמו . לאחר מכן הוא כתב רומנים אחדים מחיי צרפת בימיו וספורים היסטוריים . ברומן " תאיס " עוסק פרנס בעמות בין האלילות לנצרות ומבקר בעוקצנות את הנזירים הקנאים . " בית המצלה של המלכה פדוק " הוא ספור עליז המתאר את החדוה וההנאה שבחיים ומלגלג על האמונה בעל טבעי . " החבצלת האדמה " הוא רומן על אהבה וקנאה , ואלו " אי הפינגוינים " מתאר בדרך סטירית את תולדות התרבות האנושית , שראשיתה בפינגוינים שהטבלו בטעות לנצרות . ב " האלים צמאים " , ספור שרקעו הוא התקופה הקשה תחת שלטון רובספיר בצרפת , לאחר המהפכה הצרפתית , ממשיך פרנס ללגלג ולעקץ את הצרפתים . כמו כן הוא כתב זכרונות ילדות משעשעים , ביניהם " פיר הקטן " , " ילדים וילדות " ועוד . ספריו תרגמו לשפות שונות וגם לעברית . בשנת 1896 נבחר אנטול פרנס להיות חבר האקדמיה הצרפתית , וב - 1921 הץנק לו פרס נובל לספרות . בסוף ימיו תמך פרנס בתנועות השמאל ובמהפכה הרוסית . מהפכה הצרפתית מהפכה הרוסית נובל , פרס רובספיר , נוקסימילין פרנץ יוזף קיסר אוסטריה ומלך הונגריה ואחד השליטים הבולטים מבית הבסבורג . התבוסות הצבאיות שנחלה ארצו באמצע המאה ה - 19 הביאו לאחודה עם הונגריה תחת שלטונו . הוא משל 68 שנים . חי בשנים 1830 - 1916 . פרנץ יוזף עלה על כסא המלוכה של אוסטריה ב - 1848 , בעת " אביב העמים " - תקופה שבה מעוטים לאמיים באירופה , ובמיחד בקיסרות הגדולה שהיתה נתונה לשלטונם של המלכים מבית הבסבורג , החלו לשאף לעצמאות . בראשית צעדיו בשלטון הצליח לדכא את המרד שפרץ בהונגריה . בשנת 1849 הנהיג חקה חדשה , שעל פיה נהלה הממלכה בצורה רכוזית , תוך דכוי המעוטים הלאמיים . כעבר עשר שנים , ב - 1859 , לאחר שאוסטריה אבדה את נחלותיה באיטליה במלחמה עם סרדיניה ועם נפוליון ה - 3 , נאלץ פרנץ יוזף לנהג יתר רסון במדיניות דכוי הלאמים שנקט , ולאפשר לכמה מנציגי השטחים שנכללו בממלכתו ליצג את ארצותיהם בפרלמנט בוינה . ב - 1866 נטשה מלחמה בין פרוסיה לבין אוסטריה על השליטה בגרמניה . אוסטריה הובסה במלחמה זו . מאז נקט פרנץ יוזף מדיניות ליברלית יותר , שכתוצאה ממנה נוסדה המלוכה האוסטרית - הונגרית . זו התקימה עד סוף מלחמת העולם הראשונה . פרנץ יוזף היה לקיסר אוסטריה ולמלך הונגריה כאחד , ולממשלות בוינה ובבודפשט היה מעמד שוה . במרוצת שנות שלטונו הממשך עלתה קרנו והוא נעשה חביב ההמונים . פרנץ יוזף הפך את וינה לבירת אירופה , הקים בה ארמונות פאר ועשאה מרכז " החיים הטובים " . התרבות , האמנות והמוסיקה פרחו . עם זאת הוסיף לחתר לכבושים נוספים וב - 1868 כבש את בוסניה והרצגובינה . כבושיו בבלקן גרמו לשבוש יחסיו עם רוסיה , ובאזור זה הלכו ורבו המתחים הלאמיים . הארועים שהתרחשו בארצות הבלקן בשלהי המאה ה - 19 ובראשית המאה ה - 20 היו בין הגורמים לפרץ מלחמת העולם הראשונה . פרנץ יוזף והיהודים כשני מיליוני יהודים ישבו בשטחי קיסרותו של פרנץ יוזף . הם נהנו משויון זכיות ( אמנסיפציה ) , והשלטון הגן עליהם מפני פגיעות של האנטישמים . הקיסר זכה להערכה רבה בקרב היהודים שכנוהו הקיר"ה ( הקיסר ירום הודו ) . שירים ותפלות חברו לכבודו ונפוצו ספורים ואגדות על יחסו הטוב לקהלות היהודיות שבתחום ממלכתו . בתקופת שלטונו הארכה הגיעו יהודים רבים למעמד רם בכלכלה ובתרבות של מרכז אירופה ומזרחה , ולכמה מהם אף הענקו למרות כישלונותיו הצבאיים והמדיניים היה הקיסר האוסטרו - הונגרי פרנץ יוזף נערץ על המוני העם , אחת הסיבות לכך היא הפיכתה של וינה , בירת האימפריה , למרכז תרבות של אירופה כולה . הסופר אנטול פרנס בחדר עבודתו , המקום החביב עליו שבו בילה שעות ארוכות בין ספריו , הרחק מחיי היום - יום . פרנס חרג מחייו הספרותיים בעת פרשת דרייפוס , כשנחלץ עם אמיל זולא להגנת הקצין היהודי שהואשם בבגידה .

קודם  |  הבא