|
עמוד:180
הצמח יש גפי פה דמויי מזרק , הדוקרים את הצמח ומאפשרים לשאב ממנו את הנוזל ; לעקרבים ולסרטנים התפתחו צבתות במקום זוג הרגלים הראשון , המאפשרות להם לאחז בטרף ולבתרו . גמלי שלמה נעזרים ברגליהם הקדמיות ללכידת טרף . טורפים אחרים אף בונים מבנים ומלכודות לטרפם , כדגמת קורי העכביש או מלכודות החול דמויות המשפך שבונים זחלי הארינמל . רביה ואמצעי התגוננות גם דרכי הרביה של פרוקי הרגלים מגונות . רב המינים מטילים ביצים לאחר ההזדוגות בין זכר לנקבה . אולם בקבוצות רבות נפוצה " רבית בתולין " . ברביה זו הנקבות מטילות ביצים בלי שהזדוגו קדם לכן עם זכרים . מהביצים הלא - מפרות עשויים להתפתח נקבות בלבד או זכרים בלבד . לרב הצאצאים אף הם נקבות ויתכנו דורות אחדים של נקבות שנולדו ברבית בתולין . לאחר מכן מתפתח דור של זכרים מהביצים הלא - מפרות והם מזדוגים עם הנקבות ברביה מינית רגילה . יש אף מינים , למשל בעקרבים , באקריות ובמיני סרטנים , המשריצים את הצעירים חיים . במקרים רבים בונה הנקבה מבנה כלשהו להגנת הביצים , או מסוה אותן כדי שתהיינה מוגנות יותר מטריפה . נקבות העכבישים , לדגמה , אורגות מטוה מיחד , מעין שק , ולתוכו הן מטילות את הביצים . יש עכבישים הנושאים אתם פקעת זו ויש שאף רובצים עליה כבמעין דגירה . יש הבונים מחלות ושם מטילים את ביציהם . נקבות של צרעות בודדות משתקות את הטרף בארס , מניחות אותו במחלה ומטילות לידו את הביצים כך שלזחלים הבוקעים יהיה מזון זמין . כמות הביצים המוטלת שונה למדי . יש המטילים ביצים ספורות בהטלה אחת , יש מאות ויש אף אלפים . נקבות של קרציות מסימות מטילות בבת אחת יותר מ - 10,000 ביצים . בקבוצית רבות יש בליטות לטוית קורים לצרכים שונים : ללכידת טרף , לבנית מחסה , להאחזות במשטח , לטוית גלם ( שהוא מעין מחסה ) ולהפצה מבקרת יחסית של הצעירים . פרוקי הרגלים מגנים על עצמם בדרך כלל באמצעות הגפים או גלגוליהן לצבתות , קרסים או איברי דקירה שונים . בקבוצות רבות התפתחו בלוטות ארס , המשמשות להגנה או לשתוק טרף . בלוטות אלו ממקמות לרב באזור הפה אולם יש גם בלוטות ואיברי הזרקה שהתפתחו באזור הזנב , למשל בעקרבים . חסרי - חליות חרקים סרטנים עכביש מרבי - רגלים פרור , ז'ק משורר ותסריטאי צרפתי , מן היוצרים החשובים אחרי מלחמת העולם הראשונה , שהתרכז בחלום ובתודעה של האדם . חי בשנים 1900 - 1977 . את הצלחתו הראשונה נחל ז'ק פרור הודות לתסריטים הפיוטיים שכתב , ואשר זכו את הסרטים שנעשו על פיהם בפרסום בין - לאמי . עם סרטים אלה , שאת רבם בים מרסל קרנה , נמנים " היום עולה " , " אורחי הערב " , וסרטו המפרסם ביותר - " ילדי גן העדן " . שירתו של פרור מתארת בסגנון פשוט ודבורי ובשורות מתנגנות , חפצים וחויות של יום - יום . זוהי שירת הלל לידידות ולאהבה , לשלום ולאדם הפשוט , המהולה בעצב ובהומור . אולם יש בה גם לעג למסכמות ולשמרנות ולנציגיהן - הבנקאים , השופטים , המדינאים והכמרים . בשירי הילדים ובחרוזים שחרז בולטים משחקי המלים . רבים משיריו של ז'ק פרור הלחנו והושרו בפי הזמרים איב מונטן וז'וליט גרקו . מספריו : " נשף גדול באביב " ( 1951 ) , " אופרת הירח " ( 1953 ) , " משירי ז'ק פרור " ( 1960 ) . מונטן , איב קולנוע פרושיים משפחת צפורי שיר קטנות , המכילה 19 סוגים ויותר מ - 120 מינים הנפוצים בכל רחבי העולם . רבים מהם צפורים צבעוניות המיטיבות לשיר . רבם בגדל דרור ודומים לו בצורתם . לרבם מקור קצר ועבה , המתאם לאכילת זרעים ולפצוח זרעונים ושאר פרות יבשים . הפרושיים הם היחידים מבין העופות המפרישים רק לפרוק העמילן שבמזונם . שמה של המשפחה נגזר משמו של הפרוש ( שפרושו בעברית - נבדל , נפרד ) , החורף בארצנו בלהקות גדולות . הזכרים והנקבות של הפרוש נודדים בנפרד ותקופה מסימת הזכרים חיים לבדם , בלי הנקבות . במינים רבים של משפחת הפרושיים הזכרים צבעוניים יותר מהנקבות ומיטיבים מהן לשיר ולסלסל בקולם . בשל קולם הערב יש ביניהם צפורי כלוב רבות , שמהן ידועה בעקר הקנרי . רב השנה הפרושיים חיים בלהקות , המכילות לעתים כמה מינים יחד . בעונת הרביה הם יוצרים זוגות ותוחמים להם אזורי מחיה ( טריטוריות ) נפרדים . את קניהם הם בונים לרב על עצים ושיחים . הקן דמוי סלסלה עמקה ומרפד דמותו של המשורר והתסריטאי הצרפתי , ז'ק פרוור , ברישום מאת פיקסו משנת 1956 . שלא כמו בשיריו הפשוטים , המתארים את התחושות הקטנות בחיי היום - יום , מצטיינים סרטיו של פרוור בפיוטיות ובקסם שמקורם דווקא בנשגב ובנדיר . למעלה : החיפושיות נמנות עם פרוקי - הרגלים . למטה : צבתן מצוי בעל שריון נוקשה וזנב חזק ומאיים , נמנה אף הוא עם פרוקי הרגליים .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|