פרגוי

עמוד:163

לאסונסיון , עיר הבירה ( כ - 600,000 תושבים ) , ואלו בגרן צ'קו האכלוסיה דלילה ביותר . כמחצית מן התושבים עירוניים . בשל עניה של הארץ יש הגירה מתמדת אל הארצות השכנות - ברזיל וארגנטינה . אף שמצויים באדמת פרגוי אוצרות נחשת , ברזל ונפט וחלה בה התקדמות בפתוח התעשיה , עדין החקלאות היא הענף הכלכלי העקרי , המעסיק כמעט מחצית מן התושבים , אף שרק ארבעה אחוזים משטח המדינה מעבדים . רב האדמות שיכות לבעלי אחזות גדולים . החקלאות מספקת את שני מוצרי היצוא העקריים : כתנה ופולי סויה . כן נפוץ גדול הבקר , הנזון ממרעה טבעי . הבקר ומוצריו - בשר ועורות - מהוים כשליש מהיצוא . ענף - יצוא חשוב אחר הם מוצרי היער , ובעקר עץ . תעשיתה של פרגוי מתבססת על חשמל זול המופק בתחנה ההידרו - חשמלית הענקית שבנויה על מפלי איגוסו בנהר הפרנה , בגבול עם ברזיל . מלחמת התאבדות בשנת 1537 הגיעו הספרדים לאזור . מראשית המאה ה - 17 ועד 1767 נשלטה פרגוי בידי מסדר הכמרים הקתולי הקיצוני של הישועים . אחר כך הושב השלטון הספרדי החלוני . ב - 1811 התמרדו תושבי פרגוי , בעת ובעונה אחת עם תושבי ארצות רבות אחרות ביבשת , והכריזו על הקמת רפובליקה עצמאית . שנים רבות היתה פרגוי מסכסכת עם שכנותיה , ובעקבות שאיפות ההתפשטות שלה וסכסוכי גבול מתמידים פרצה ב - 1865 מלחמה בינה ובין ארגנטינה , ברזיל ואורוגוי . מלחמת התאבדות זו נגד כחות חזקים ממנה נמשכה חמש שנים , ובה השמד כליל צבא פרגוי , כ - 80 אחוזים מגבריה נהרגו ושטחי גבול ספחו למדינות המנצחות . בשנים 1932 - 1935 נהלה פרגוי מלחמה נגד בוליויה על שטחים בגרן צ'קו , שלפי השמועה הכילו נפט , והפעם נצחה היא והגדילה את שטחה כלפי צפון - מערב . רב תולדותיה של המדינה נטשו בה מאבקים על השלטון , שלוו בהפיכות ובמהומות דמים בין קבוצות יריבות . ב - 1954 תפס את השלטון בהפיכה צבאית הגנרל אלפרדו סטרוסנר , והנהיג משטר רודני . סטרוסנר , שהיה ממוצא גרמני , נתן מחסה לפושעים נאצים שנמלטו לפרגוי אחרי מלחמת העולם השניה , ובהם דוקטור יוזף מנגלה הנודע לשמצה . ככל שהתארכו ימי שלטונו כן גברה התנגדותם של חוגים פוליטיים והכנסיה למשטרו , אך רק בפברואר 989 ר , לאחר שלטון של 35 שנים , הוא הפל בהפיכה צבאית , בראשות הגנרל אנדרס רודריגז . בבחירות לנשיאות ולפרלמנט שנערכו במאי אותה שנה נבחר רודריגז לנשיא . ב - 1992 נקבע בחקה , כי אין אדם יכול להבחר לנשיא לשתי תקופות רצופות , כפי שמקבל ברבות ממדינות היבשת . בבחירות שנערכו לאחר מכן - הבחירות החפשיות הראשונות זה עשרות שנים - נבחר לנשיאות אזרח . יהודים בפרגוי יהודים החלו להתישב בפרגוי בסוף המאה ה - 19 . בשנות ה - 20 באו אליה פליטים מאוקראינה ומפולין , ובשנות ה - 30 - כ - 20,000 יהודים מגרמניה . אחרי מלחמת העולם השניה באו לארץ פליטי שואה מאירופה , אך רב היהודים לא נשארו בפרגוי , אלא הצטרפו לקהלות בארגנטינה ובברזיל . כיום יושבים במדינה 900 יהודים , רבם בבירה . אפוסו אינדיאנים אמריקה הדרומית ישועים פרגולזי , ג'ובני מלחין איטלקי בן המאה ה - 18 . כתב את " המשרתת הגבירה " , אופרה קומית הנחשבת ליוצרת סגנון חדש באופרה . חי בשנים 1710 - 1736 . ג'ובני בטיסטה פרגולזי חבר תחלה אופרות שלא זכו לתשומת לב . אחרי כן חבר שלושים סונטות , שאחת מהן מצאה חן בעיני הנסיך של נפולי . הנסיך הזמין אצלו מיסה חגיגית בעקבות רעידת אדמה קשה שפקדה את העיר ב - 1731 . שנתים לאחר מכן כתב פרגולזי את המפרסמת שביצירותיו - האופרה " המשרתת הגבירה " , הנחשבת לאופרה המבדחת ( בופה ) הראשונה והמבצעת בהצלחה עד היום . ליצירה זו גם היתה השפעה מכרעת על התפתחות האופרה הקומית הצרפתית . אולם אופרות נוספות , שחבר לפי הזמנת שליטי נפולי , נחלו כשלון . יצירתו האחרונה היתה " סטבט מטר " ( תפלה דתית נוצרית - " האם הדואגת " ) לסופרן , אלט , רביעית מיתרים ואורגן , העולה על כל שאר יצירותיו והאהובה על הקהל גם כיום . פרגולזי מת משחפת בגיל עשרים ושש . אחרי מותו נכתבו שתי אופרות על קורות חייו . אופרה מוסיקה ג'ובני פרגולזי הלחין כמה אופרות שלא זכו להצלחה . אך האופרה " המשרתת הגבירה " שנכתבה בסגנון קומי , היוותה חידוש ופריצת דרך בסגנון כתיבת האופרות עד אז . הרוב הגדול של תושבי פרגווי הם בני תערובת , צאצאים של אינדיאנים ולבנים . האינדיאנים הם מיעוט קטן החי בעיקר ביערות . בתמונה - אינדיאני מפרגווי .

קודם  |  הבא