פסח

עמוד:139

פסח חג יהודי הנחג לזכר יציאת מצרים והפיכת בני ישראל מעבדים לבני חרין . החג מתחיל ביום יד בניסן בערב ונמשך שבעה ימים , עד כב בניסן ( ובגולה - שמונה ימים ) . יציאת מצרים היא אחד הארועים המרכזיים והחשובים ביותר בתולדות עם ישראל . היא נזכרת פעמים רבות במקורות , בתפלות ובברכות , כיציאה מעבדות לחרות , משעבוד לעצמאות והיותנו לעם שהיה מוכן לקבל את התורה ולקים את מצוותיה . שבעה ימים נחג חג הפסח , לזכר יציאת מצרים . הימים הראשון והשביעי של פסח הם ימי חג מלאים ( בגולה - שני הימים הראשונים ושני הימים האחרונים ) . שאר ימי החג הם חל המועד , כלומר ימי חג למחצה . מלבד בתורה , נזכרו בתנ"ך חגיגות הפסח שנערכו בימי יהושע , המלכים חזקיהו ויאשיהו , וכן בגלות בבל , בספרי התנ"ך יחזקאל ועזרא . בתלמוד נדונים עניני הפסח במסכת מיחדת - פסחים , בסדר מועד . שמות החג השם " פסח " נקבע על אשר פסח ה'על בתי ישראל במצרים : " ופסחתי עליכם , ולא יהיה בכם נגף למשחית , בהכותי בארץ מצרים . והיה היום הזה לכם לזכרון וחגותם אותו " ( שמות יב יג - יד ) . במקרא " פסח " הוא שם הקרבן שהצטוו ישראל להקריב ב - יד בניסן " בין הערבים " . ערב יציאת מצרים : " וככה תאכלו אותו : מתניכם חגורים , נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון , פסח הוא לה"' ( שמות יב יא ) . חג הפסח נקרא גם " חג המצות " . אנו מצוים לאכל בו מצות , משום בצקם של יוצאי מצרים שהיה למצות . פסח הוא גם חג האביב : " למועד חדש האביב . כי בו יצאת ממצרים " ( שמות כג טו ) . מכיון שאנו מצוים להקפיד שחג הפסח יחול תמיד בתקופת האביב , הפך ענין זה לאחד מיסודות הלוח העברי ועבור השנה . ראשון של פסח חל רק בימים ראשון , שלישי , חמישי ושבת ולעולם לא בימים שני , רביעי וששי . בחדש האביב מבשילה השעורה ומתחיל הקציר בארץ - ישראל . כשהיה בית - המקדש קים , היו מביאים אליו ביום השני של פסח עמר שעורים מראשית הקציר . כמו שני הרגלים האחרים - שבועות וסכות - גם פסח הוא חג טבע וחג חקלאי . בעור חמץ חג הפסח נחג מאז ומתמיד ברב פאר והדר . מרכזו הוא " ליל הסדר " , הנחשב לטקס המשפחתי החשוב ביותר לכל יהודי . ההכנות לחג הפסח מתחילות ימים רבים לפני החג . לכבוד החג עושים נקיון יסודי בבית ומבערים את החמץ מתוכו . החמץ הוא מזון הנמנה עם אחד מחמשה סוגי תבואה - חטה , שעורה , כסמת , שבלת - שועל ושפון . תוך כדי הכנתו למאכל החמץ תוסט ותופח . הסבה שנותנת התורה לאסור אכילה או אף הנאה והחזקה בחמץ היא , שבצקם של בני ישראל טרם הספיק לתפח ולהחמיץ עקב יציאתם החפוזה ממצרים . נתנו הסברים נוטפים לאסור זה , וביניהם זה הרואה את המזון שתפח כסמל ליצר הרע , לבזבוז ולשחיתות , בעוד המזון הכשר מסמל את הפשטות והצניעות . מנהג קדום בקרב יהודים אשכנזים הוא להמנע בפסח מאכילת קטניות וארז , למרות שאינם נמנים עם חמשת מיני התבואה , וזאת בשל החשש שמא התערב בו בתהליך האחסון קמח אטור . לפי דין התורה חיב יהודי לבער כל חמץ מרשותו , ובמשך שבעת ימי חג המצות אטור שאפלו פרור של חמץ ימצא בתוך הבית . על כן חיבים לחפש בכל סדק וחר של הבית לאור הנר בלילה שלפני ערב פסח . לפני שמתחילים בחפוש החמץ , מברכים : " ברוך אתה ה'אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על בעור חמץ . ומכיון שאטור לברך ברכה לבטלה , שמים במקומות שונים ארבעה - עשר פרורי חמץ שימצאו במהלך החפוש . למחרת שורפים את כל שירי " מרור זה שאנו אוכלים על שום מה ? " דף מתוך הגדה מאוירת מהמאה ה - 14 . חג הפסח חג באביב - מועד ראשית קציר החיטים בארצנו . ספירת העומר מתחילה לאחר הפסח , ונמשכת שבעה שבועות עד לחג השבועות . בתמונה - " עומר תבואה חדשה " , ראשית קציר החיטים .

קודם  |  הבא