|
עמוד:138
בהם לצרכיו . לעמת הפסול השמרני המיצג דמוי אחד , הפסל בן זמננו מפרק בדרך כלל ומרכב מחלקים שונים , שכמו נזדמנו יחד . נסיונות פסול חדשניים אחרים נעשו באמצעות מחשב , הולוגרמות וקרני ליזר . פסלים מרכזיים בימינו הם דמין הרסט , שבנה באחת מעבודותיו שני אקוריונים ענקיים , באחד מהם חצי פרה בתוך חמר משמר ובאחר חצי עגל . הצופה עובר בין שני החצאים של העבודה הנקראת " אם ובנה חצויים " . אנט מסזה יצקה את ראשה בשוקולד ולקקה אותו עד שתוי הפנים נמוגו . בפסל אחר יצקה את ראשה בטבון ורחצה בו את ידיה . הפסול בישראל יחסה של היהדות לפסול , שראשיתו בצווי " לא תעשה לד פסל וכל תמונה " ( שמות כ ד ) השתנה למעשה רק במאה ה - 19 . עם הפסלים היהודים והישראלים בדורות האחרונים נמנים : יעקב אפשטין , זאב בן - צבי , ז'ק ליפשיץ , חנה אורלוף , יעקב לוצ'נסקי , נתן רפופורט , אהרן פריבר , יצחק דנציגר , משה ציפד , יחיאל שמי , דני קרון , יגאל תומרקין , מנשה קדישמן , בתיה לישנסקי , דליה מאירי , עזרא אוריון ורבים אחרים . בארבעת העשורים הראשונים של המאה ה - 20 היו מעט פטלים בארץ , ובעבודותיהם נכרו השפעות של הפסול הראליסטי , הקוביזם , האקספרסיוניזם ופרימיטיביזם . בדיוקנאות שפסלה בתיה לישנטקי נכר קוביזם מתון , ופטלו הידוע של אברהם מלניקוב " האריה השואג " , הנצב בתל חי , נוצר בהשפעת הפסול האשורי הקדום ( הפרימיטיביזם ) . בסוף שנות ה - 30 התחיל להתפתח בארץ - ישראל הסגנון הכנעני שנסה ליצר קוים אפיניים לאמנות ישראלית חדשה ולדמותו של הישראלי החדש - הצבר . פסול זה שאב את מקורותיו במורשת הפסולית של המזרח הקדום ונסה ליצר דמויים מקוריים . הנציג המבהק של זרם זה היה יצחק דנציגר בפסלו " נמרוד " . הפסול הכנעני התקים עד שנות ה - 60 , ואמנים כמו יחיאל שמי וקוסו אלול שלבו אותו בסגנונות מודרניים . בשנות ה - 50 נוצרו בישראל פסלים מברזל מלחם המעצבים בסגנון מפשט . אחר כך נטה הפסול לצורות הנדסיות , תוך שלוב של חלקי זכוכית או אלומיניום בהם . פסלי שנות ה - 60 , שמקצתם למדו באנגליה , שלבו ביצירותיהם את המינימליזם - זרם ששאף לצמצום בצורה ובתכן . עם קבוצה זו נמנים מנשה קדישמן ובוקי שורץ . בשנות ה - 70 וה - 80 נפוץ בארץ השמוש בחמרים מקומיים כגון : אדמה , עצים , אריגים . אחד האמנים שהרבה בכך הוא יגאל תומרקין המציג גם יצירות פוליטיות . בעבודות של מיכה אולמן , נחום טבת וצבי גולדשטין - בשנות ה - 80 - נכרת השפעה של האמנות המשגית . זו מופיעה גם ביצירות של שנות ה - 90 . בשנים האחרונות בולטות בישראל שתי מגמות מרכזיות בפסול . האחת עושה שמוש בחמרים מתכלים , כלומר אינה דואגת למשך חיים ארך של היצירה , ומבטאת את הארעיות הקימת בעולמנו . המגמה האחרת היא חזרה לפסול הצורני באמצעים של הפסול החדיש . עם אלה נמנה פילים רנצר , המשתמש בחפצים ישנים השבים כאלו לתחיה על ידי מנועים המפעילים אותם ומכשירי הקלטה המשמיעים משפט או מנגינה . וכן יצחק גולומבק הבונה גופים חלולים מדיקט ומרכיב מהם צרופים של קטעי חפצים אישיים , או צביקה קנטור המשתמש בצעצועים , בחפצי יום - יום ולפעמים במוצרי מזון כמו סכר ואטריות . אמן חדשני נוטף הוא גיל שחר , היוצק בפלסטיק ובשעוה חפצים מכרים כמו מעיל דבון ועלה תאנה . אצטקים אטרוסקים אינדיאנים אמנות מודרנית ופוסטמודרנית אמנות מפשטת אמנות משגית בודהא , בודהיזם יון העתיקה - תרבות יון מיה מיתולוגיה מצרים העתיקה רנסנס שומר ואכד ראו ערכים נפרדים לרב הפסלים הנזכרים בערר זה . פסל הניצב בטיילת של תל - אביב , מעשה ידיו של הפסל הישראלי עופר בן דוד . דמותו של צעיר ישראלי מעוצבת בפסל אבן , שיצר יחיאל שמי ב - 1954 . הפסל ניצב בקיבוץ הסוללים לזכר הנופלים במלחמות ישראל .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|