פניקיה, פניקים

עמוד:128

שופטים ( פרקים י , יב ) נזכרים הצידונים בין העמים שלחצו את בני ישראל , אך לא נזכרות מלחמות בין שני העמים . בסוף תקופת השופטים גברה צור על צידון והיתה לחשובה שבערי פניקיה . מעולם לא היתה פניקיה ממלכה מאחדת והערים הגדולות שמרו על עצמאותן , אף כי פעמים השתלטה אחת מהן על האחרות . בימי דוד ושלמה קימה צור קשרי מסחר עם ישראל . הצורים סיעו בהקמת הצי הישראלי , והפליגו יחד עם ספניו לארצות הדרום - לערב ולחופי אפריקה המזרחית . הקשרים עם ישראל התהדקו כשאחאב נשא לאשה את איזבל בת אתבעל מלך צידון . ההתקשרות המדינית והמשפחתית הזאת הביאה להשפעה פניקית בכל שטחי החיים בישראל וביהודה . התרבות הפניקית חדרה לארץ ונכרה בבניה , במלאכה , במסחר ובחיי הרוח . לאחר מפלת בית עמרי הורעו היחסים בין שתי המדינות . בסוף המאה ה - 8 לפני הספירה החלו מלכי אשור בטפוח שטחים פניקיים לאימפריה האשורית . עם מותו של סרגון מלר אשור ( 705 לפני הספירה ) מרדה צור , אך סנחריב דכא את המרד והעניק עצמאות לצידון כדי להעניש את צור . אסרחדון החריב את צידון ובנה תחתיה עיר נמל חדשה . יורשו העניש את צור היבשתית ואת עכו בתגובה על נסיונות מרידה נוטפים . בימי כורש נעשתה פניקיה חלק מפחוה פרסית . מעתה עלתה צידון על צור בחשיבותה . יחס מלכי פרט לפניקים היה טוב במיחד , כי הם נזקקו לשרותי הצי הפניקי , שנטל חלק במלחמות הפרטים נגד היונים . מלכי פרט נתנו לפניקים זכיות יתר כגון הרשות לטבע מטבעות - זכות שהיתה גורם חשוב בסחר הבין - לאמי . נוסף לכך טפחו מלכי פרט לערי פניקיה את דור ויפו ( שבארץ - ישראל ) וסביבותיהן . בטפר נחמיה מספר שבימי שיבת ציון הגיעו סוחרי צור עד ירושלים , ומהחפירות הארכאולוגיות נודע דבר קיומה של מושבה פניקית במרשה שבשפלת יהודה . בתחלת המאה ה - 4 לפני הספירה נסתה צור למרד בשלטון הפרסי ובעקבותיה מרדה צידון . אך המרד דכא באכזריות רבה , דבר שגרם כנראה לבני צידון לפתח את שערי עירם בפני אלכסנדר מוקדון . צור התיצבה נגדו והוא החריב את העיר ובאבניה השתמש לבנית מזח אל האי המבצר של צור . לאחר מצור ממשך מהיבשה ומהים נכבשה צור בשנת 332 לפני הספירה . בתקופת השלטון הרומי חזרה פניקיה ל " תור הזהב " שלה והגיעה לשגשוג כלכלי ותרבותי מחדש . התפתחו בה אמניות שונות , וביחוד אמנות נפוח הזכוכית . המצאה זו פתחה כנראה בצידון במאה ה - ו לפני הספירה והביאה עשר נוטף לעיר . בתקופה הביזנטית היתה פניקיה אחת הפרובינציות העשירות באימפריה . באותה תקופה שגשגה בה תעשית המשי , לאחר שטואי המשי הובא מסין . בשנת 614 פשטו הפרטים על פניקיה , וכעבר 20 שנה היא נכבשה על ידי הערבים . בוני אניות , יורדי ים וסוחרים הפניקים היו קרובים לכנענים - דברו בשפתם , האמינו באליליהם , ואף ב " לוח העמים " ( בראשית י ) נמנה צידון עם בניו של כנען . התכונות הגאוגרפיות של ארצם השפיעו על כוון התפתחותם של התושבים . פניקיה התברכה במשאבים טבעיים : הרי הלבנון היו מכסים יערות ארזים , ואלו ברמות ובעמקים השתרעו שדות ומטעים . אף על פי כן היה שטח הארץ קטן מכדי לכלכל את תושביו , ולכן פרצו הפניקים מדי פעם צפונה או דרומה . משחר ההיסטוריה הם נאלצו לשלח ידם במסחר ולחפש מחיתם מעבר לים . הם כרתו את ארזי הלבנון והעבירו אותם למצרים ( ולארץ - ישראל ) שנזקקו לעצים . כן עסקו הפניקים בהובלת סחורות שונות מארץ לארץ . הפניקים נודעו כיורדי - ים מכשרים ונועזים . במרוצת הזמן הפניקים התיישבו באיזור החוף המזרחי של הים התיכון עוד באלף השני לפני הספירה . עריהן הראשיות היו צור וצידון . במשן יותר מאלף שנים הם ניהלו מסחר ענף עם הארצות ששכנו לחופי הים התיכון , והקימו תחנות מסחר בדרום איטליה , בדרום ספרד ובצפון אפריקה . האלף - בית הפניקי התפתח מכתב החרטומים המצרי , ונחשב לאבי הלשונות המערביות .

קודם  |  הבא