פנימיות נער

עמוד:126

פנימיה חדש שהשפיע על פנימיות נוטפות באירופה ובארצות - הברית . פנימיות אלה התאפינו בהשתלבות ובמערבות שלהן בסביבה , ובחנוך המתקדם שנתנו לחניכיהן . הן היו שונות גם בכך שלא זהו עם מעמד חברתי מטים . פנימיה נוטפת שהשפיעה על התפתחותו של החנוך הפנימיתי היתה מושבת עברינים של מקרנקו שהוקמה ב - 1949 בברית - המועצות . מיסדי הפנימיות הללו נשאו לרב חזון חברתי או רעיון חנוכי מתקדם , והפנימיה שמשה סדנה לנסויים אלה . דגמה לכך היא בית - היתומים של ינוש קורצ'ק , שבו נהלו החניכים את חייהם באפן כמעט עצמאי . פנימיות בישראל החנוך בפנימיות הוא צורת חנוך הנפוצה בישראל . כ - 16 אחוז מבני הנער היהודים בישראל מתחנכים בפנימיות - בעקר במסגרות העל - יסודיות השונות . יש שלוש סבות למצב זה . מקורה של הסבה האחת הוא בחברה היהודית המסרתית בגולה , שהתיחסה בחיוב להוצאת הבן המתבגר מביתו כדי שילמד בישיבה או במרכז תורני יקרתי אחר . בדרך זו , כך קוו ההורים , יוכל בנם לרכש ידע ולבסס את מעמדו החברתי בקהלה , כמאמר חז"ל : " הוה גולה למקום תורה " . הסבה האחרת היא המצב בארץ - ישראל בראשית ההתישבות בה . באותם הימים היתה ה " יציאה להכשרה " - הצטרפות לחברת נער בקבוץ בארץ - ישראל או לחוות למוד חקלאיות - שלב רצוי וחשוב בתהליך הגשמת הציונות החלוצית . רבים מאלה שמלאו תפקידים בכירים במדינה הם חניכי פנימיות לשעבר , ביניהם יגאל אלון ויצחק רבין - חניכי " כדורי " . הסבה השלישית לרבוי הפנימיות בישראל היא היותה ארץ קולטת עליה . כפר הנער הראשון בישראל נוסד בשפיה למען יתומי הפרעות שנערכו בקישינב שבאוקראינה בשנת 1903 . ב - 1927 הוקם כפר הנער בבן - שמן ונקלטו בו יתומי מלחמה , נערים ונערות שעלו לארץ ללא הורים , וילדים ממשפחות מעוטות אמצעים . בשנות ה - 40 וראשית שנות ה - 50 נקלטו בפנימיות צעירים נצולי שואה ויוצאי ארצות האסלאם . בראשית ההתישבות בארץ ובשנות ה - 50 היו הפנימיות מסגרות חנוך עצמאיות , המנתקות במדה רבה מהסביבה החברתית שלהן . המאמצים החנוכיים השקעו בעקר בחנוך החברתי ובהכנת החניך לקחת חלק במאמץ הכללי לישב את הארץ ולפתח אותה . ברבות הימים עבר הדגש ללמוד ורכישת המקצוע ולקדום השגיו של היחיד , וגם לפעילותו בקהלה , - למשל הפנימיה על שם מוסינזון בכפר סבא , ובפנימיה על שם " בויר " בירושלים ועוד . החנוך הפנימיתי הוא חלק בלתי נפרד ממערכת החנוך בישראל . תלמידים רבים מפנים לפנימיות ביזמת ההורים ועל פי רצונם , ומערכת החנוך הפנימיתי מרכבת ומגונת מאין כמוה : כ - 50,000 צעירים מהגיל הרך ועד כתה י"ב מתחנכים ביותר מ - 200 מוסדות בבעלות פרטית , צבורית וממלכתית בכל רחבי הארץ . בגיל הרך ( 0 - 5 ) נמצאים בטפול מוסדי אך ורק ילדים שמצבם המשמחתי או הבריאותי קשה . גם שעור התלמידים בחנוך היסודי , בגילים 6 - 12 מצמצם ומהוה 1.2 אחוז מכלל התלמידים בגיל זה . הילדים מוצאים מהבית בגלל שהמשפחה או הילד עצמו מתקשים לתפקד כראוי , ובגלל מצוקה חברתית או חנוכית - למודית . תלמידי הפנימיות בחנוך העל - יסודי מהוים את רב אכלוסית הפנימיות . בעוד שהזרמים הדתיים - ממלכתי - דתי וחרדי ( עצמאי ) מהוים פחות מרבע מכלל תלמידי החנוך העל - יסודי , הם מהוים כשני שלישים מתלמידי הפנימיות ו - 80% מהן - הנם מוסדות חנוך דתיים . בית - ספר חנוך כדורי עלית הנער קורצ'ק , ינוש פנינה הפנינה עשויה מחמר מיחד , הנקרא דר , שמפרישות רכיכות שונות . קימות פנינים בצבעים ובגדלים שונים , המשמשות מאז ימי קדם להכנת תכשיטים . הפנינה עשויה שכבות דקיקות של גיר גבישי הנקרא ארגוניט . הרכיכות השונות , ובעקר צדפות ים מן הסוג צדפת הפנינים , מפרישות את החמר בונה הפנינים , הנקרא דר , המצפה בדרך כלל את החלק הפנימי של הקונכיה . המנינה נוצרת כאשר גוף זר , כמו גרגיר חול , זחל של בעל - חיים או טפיל חודר לגוף הרכיכה ומגרה את הגלימה ( רקמת הקונכיה ) . הגרוי גורם לגלימה להפריש את הדר העוטף את הגוף הזר ומפסיק את הגרוי . פנינים טבעיות ומתרבתות הפנינים שונות בגדלן ובצבען , והגדולות שבהן גדלן כגדל דבדבן . הפנינים המשבחות צורתן כדורית או סגלגלה וצבען מגון - יש ביניהן אפרות , לבנות , ורדות , חומות ושחרות . היקרות ביותר הן הפנינים הלבנות - ורדות והשחרות - ירקרקות . פנינים משבחות מצטינות בהחזרת בישראל פועלות פנימיות חקלאיות אחדות , ביניהן בית - הטפר החקלאי הראשון . מקווה ישראל', " כדורי"" כנות"ו " עייינות " בפנימיות אלה לומדים החניכים לבצע פעולות חקלאיות , כמו חליבה , טיפול בבעלי - חיים ועבודות שדה ומטע .

קודם  |  הבא