פן, אבל

עמוד:121

פן , אבל ציר ישראלי . נודע בעקר בסדרות ציוריו על דמיות ומעמדים מן התנ"ך ועל הפרעות שנעשו ביהודים באירופה . ציר בסגנון רומנטי הנאמן למציאות . חי משנים 1883 - 1963 . אבל פן נולד בלטויה במשפחה דתית . אביו היה רב וראש ישיבה . כשרונו לציור התגלה בעודו צעיר לימים , והוא למד אמנות באודטה ואחר כך בפריט . הוא היה רשם מעלה וציר מפרטם עוד לפני שהגיע לארץ - ישראל , ויצירותיו הצגו לצד יצירותיהם של אמנים ידועים כרנואר ומטיט . ב - 3 91 ו הגיע פן לארץ , בעקבות הזמנתו של בוריס שץ , מיסד " בצלאל " , ובשנה היחידה שלמד בבית - הספר לאמנות הפך למורה נערץ . פן הביא עמו לארץ - ישראל את האימפרסיוניזם הצרפתי ומהל אותו בצבעוניות חדשה . הוא חזר לפריס לחסל שם את עניניו , אבל נקלע למלחמת העולם הראשונה ונשאר באירופה שש שנים , שבהן תעד ברשומיו את הפרעות שעברו על היהודים . סדרת ציוריו " נאד הדמעות " , הכוללת יותר מ - 50 תמונות , הצגה בארצות - הברית לאחר שנאסרה להצגה בצרפת . ציוריו אלה הותירו רשם עז על צופיהם . ב - 1920 הוא חזר לארץ . איורים לתנ"ך את רב שנותיו הקדיש אבל 15 ליצירת חייו הנקראת " איורים לתנ"ר " , שבה ראה שליחות יהודית לאמית . את השראתו לציורי התנ"ך קבל ממראות ירושלים , מתושבי הארץ ומן הבדוים והערבים . בציוריו אלה הוא משרה אוירה מיסטית רוחנית . יכלתו ברשום סיעה בידו להציג את תאוריו באמינות רבה . צבעיו , צבעי פסטל רכים , וסגנונו רומנטי נטורליסטי , מהול בהשפעה יפנית , שינק מן הצירים הצרפתיים טולוז - לוטרק ודגה . אבל פן עסק בדמותה של חוה עד ערב ימיו . הוא תאר את בריאתה , את פתוי אדם , את הגרוש מגן העדן , ואת קבורת הבל בנה . דרר יצירתו זו סכם את תפיסת עולמו , האומרת שגן העדן אינו רק מקור החיים , אלא גם מקור החושניות הנקשרת עם דמות האשה המפתה . בצלאל אימפרסיוניזם דגה , אדקר טולוז לוטרק , אנרי מטיס , אנרי רומנטיזם פן , אלכסנדר משורר עברי . כתב שירים ליריים בעלי עצמה לצד שירים חריגים על נושאים חברתיים ופוליטיים , שבטאו את אמונתו ברעיונות קומוניסטיים . חי בשנים 1906 - 1972 . אלכסנדר פן נולד ברוסיה וגדל בסיביר אצל סבו בודד ומשפע מהטבע הקשוח . אפיו הפראי , מרדנותו ועצמאותו באו לידי בטוי כבר בהיותו בן עשר שנים , כאשר יצא לבדו לקוקז בדרך ארכה ומפרכת כדי להפגש עם אביו . כשהיה בן ארבע - עשרה הוא עבר עם אביו למוסקוה , ואז גם פרסם את שירו הראשון ברוסית . באותה העת הוא כתב שירים ליריים על נושאים אישיים שהעסיקו איתו , כמו חיי הנדודים הצועניים שלו , רחוק מבית חם ומאם . בעיר הגדולה הוא רכש השכלה רשמית מסימת בספרות , נפגש עם ידידיו האמנים ואף התאמן באגרוף במועדון " מכבי " . ב - 1926 עצרו איתו השלטונות הסוביטיים באשמת פעילות ציונית . בשנת 1927 עלה אלכסנדר פן לארץ - ישראל והיה פועל חקלאי . אחרי כן הוא השתקע בתל - אביב ונמנה עם אנשי הבוהמה הראשונים שלה . הוא בלט אז ביפי תארן , בקטמו האישי ובהופעתו הגנדרנית . פן הרבה בשתית אלכוהול , ונהג לקרא בחוג ידידיו האמנים , בקול וברגש רב , את שיריו עזי הבטוי . ח"נ ביאליק ואברהם שלונטקי עודדו אותו לפרסם את שיריו בעברית , ומשנת 1934 ואילך הוא החל לכתב שירים בעברית , בעקר על נושאים חברתיים ופוליטיים . על ענינים אלה כתב פן בטור קבוע שהקצה לו בעתון הפועלים " דבר " . נושאים אלה עמדו בראש מעיניו וב - 1947 הוא התמנה לעורך המדור הספרותי של " קול העם " - בטאון המפלגה הקומוניסטית הישראלית ( מק"י ) . " היה או לא היה " פן , שהשפע מהשירה הרוסית החדשה , וביחוד מן המשורר המהפכן מיקובסקי , היה קומוניסט לפי השקפותיו . עם זאת , היתה לו זקה עמקה ליהדות , לארץ - ישראל ולנופים הטבעיים והאנושיים שלה . הוא נהג לומר , שלולא היה קומוניסט היה זוכה קרוב לודאי להערכה כמשורר לאמי . ואמנם , תמיכתו ברעיונות מרקסיסטיים וקומוניסטיים הביאו לבסוף להרחקתו מחוגי הספרות בארץ . רק לאחר מותו , בודד וחולה , זכתה שירתו להכרה ולהערכה . שיריו , המצטינים בלשון קצבית ועזת בטוי , היו אהובים על בני הנער , שהרבו לדקלם אותם בתנועות הנער של ארץ - ישראל העובדת . קבצי שיריו - " לארך הדרך " ( 1957 ) ושלושה טפרי שירה שהופיעו לאחר מותו : " היה או לא היה " ( 1972 ) , " רחוב העצב החד - סטרי " ( 1977 ) ו " לילות בלי גג " ( 1985 ) . הוא גם כתב פואמות מקראיות - " הגר"ו " משה " . לקשי עברית , ספרות - יוצרים בני זמננו קומוניזם שירה - השירה העברית פנאי פנאי הוא הזמן העומד לרשותו של האדם לאחר שבצע את הפעלות הנדרשות לצרכי הקיום , כמו עבודה . המשג פנאי נתפס כנגידם של העבודה , החובה וההכרח , והוא הפך לנחלת הרבים רק בעת החדשה , כאשר ההתפתחות הטכנולוגית העצומה הביאה עמה שפע ורוחה . התפתחות הפנאי הפנאי ותרבות הפנאי הם שני משגים הקשורים בחפש וברוחה כלכלית . רק בני אדם שאינם צריכים לעבד שעות ארכות ביום יכולים להנות מהחפש להחליט מה יעשו בזמנם הפנוי מעבודה . לכן במשך רב התקופות בהיסטוריה האנושית היה הפנאי נחלתם של העשירים , ובני האצלה

קודם  |  הבא