פלשתינים

עמוד:117

" ספטמבר השחר " ) שם הצבא הירדני קץ לפעילות ההולכת וגוברת של אש"ף ושל ארגונים פלשתיניים אחרים בארצו , ואלה נאלצו להעתיק את פעילותם המדינית , הפוליטית והצבאית נגד ישראל ללבנון . מלחמת יום הכפורים ( 1973 ) ובעקבותיה חרם הנפט שהטילו מדינות ערב , הגבירו את הלחץ הערבי על מדינות העולם להכיר בזכיות הלאמיות של הפלשתינים . בועידת הפסגה הערבית שהתקימה ב - 1974 ברבאט שבמרוקו , הכר אש"ף כנציג החקי היחיד של הפלשתינים . יאסר ערפאת , יושב ראש אש"ף משנת 1969 , היה בעיני מדינות ערב , המדינות המסלמיות ומדינות אחרות לנושא דגל המאבק של הפלשתינים להגדרה עצמית . ב - 1974 הכירה גם העצרת הכללית של האו"ם בזכות הפלשתינים להגדרה עצמית ולשיבה למולדתם . אש"ף היה לכח המוביל בגדה המערבית וברצועת עזה . ואמנם , בבחירות לעיריות בגדה המערבית שנערכו ב - 976 1 נבחרו לראשי ערים אנשים שהזדהו עם אש"ף . מוסדות וארגונים פלשתיניים כמו מפלגות , אוניברסיטאות , אגודים מקצועיים , עתונים , תאטרון ועוד , שפעלו בשטחים , שמשו מוקדים שבהם התגבש המאבק הלאמי . הדרך לממשל עצמי בהסכמי השלום עם מצרים , שנחתמו בקמם דיויד שבארצות - הברית ב - 1978 , נאותה ישראל להכיר בזכות הפלשתינים להשתתף במשא ומתן על עתידם . הפלשתינים , מצדם , דחו את רעיון האוטונומיה והתנגדו בתקף למשא ומתן לישומו , שהתנהל בתחלת שנות ה - 80 בין מצרים לישראל . הם המשיכו לראות באש"ף את נציגם והתיצבו מאחורי הדרישה להקים מדינה פלשתינית עצמאית בכל שטח שישחרר משליטה ישראלית . הפגועים , חלקם רצחניים ואכזריים במיחד , והעמותים הצבאיים בין אש"ף וארגונים פלשתיניים קיצוניים יותר לבין צה"ל בגבול לבנון , הביאו למלחמת לבנון ( בשנים 1982 - 1984 ) . במהלכה נאלצו אנשי אש"ף לנטש את לבנון , ובסיסם העבר לתוניס . משם הם הוסיפו לנהל את מאבקם ולהורות על בצוע פגועים . העמותים היום - יומיים עם צה"ל בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה הביאו לחזוק ההכרה הלאמית הפלשתינית . בסוף 1987 פרצה בשטחים אלה התקוממות עממית , אנתפאדה , שהביאה להתחזקות המאבק בישראל . ההפגנות נגד הנוכחות הישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה הפכו ליום - יומיות , רבות משתתפים ואלימות . גופי שלטון ישראליים החרמו ונעשו נסיונות לפגע בחילים ובמתנחלים . במהלך תקופה זו התחזק מאוד מעמדן של תנועות אסלאמיות קיצוניות חדשות , חמאס והג'האד האסלאמי , שנהנו מתמיכה כספית של איראן . במחצית השניה של שנות ה - 80 , בעקבות הגרוש מלבנון , החלה הנהגת אש"ף לגלות נצני נכונות למשא ומתן מדיני עם ישראל . אלה הגברו בתחלת שנות ה - 90 , בעקבות החלשת מעמדו של אש"ף בזירה הבין - לאמית . השנוי חל לאחר שברית - המועצות ומדינות הגוש הקומוניסטי , שתמכו בפלשתינים ללא סיג כמעט , התמוטטו , ועיראק , בהנהגת צדאם חסין , שתמכה אף היא באש"ף , ספגה תבוסה צבאית במלחמת המפרץ . ארועים אלה והמציאות אשה פלשתינית על רקע דמויות של גברים פלשתינים זועמים , בציורה של האומנית הישראלית פמלה לוי , בהתקוממות כנגד שלטון הכיבוש הישראלי רכשה האשה הפלשתינית מעמד של תומכת ומדרבנת , וחיזקה בכך את מקומה בחברה .

קודם  |  הבא