פלשתינים

עמוד:116

התנגדה לכל ההצעות לחלקת הארץ בין הערבים ליהודים , הצעות שנבעו מההבטחה שנתנה ליהודים ב " הצהרת בלפור " להקים להם בית לאמי בארץ - ישראל . הלאמיות הערבית - פלשתינית ינקה מראשיתה את קיומה מהעמות עם התנועה הלאמית הציונית , ששאפה לכונן בית לאמי יהודי בארץ - ישראל . המאבק בין שתי התנועות ידע תקופות של אלימות ושפיכות דמים , כמו מארעות 1920 - 1929,1921 ו - 936 1 - 1939 ( הערבים כנו את מארעות 1936 - 1939 " המרד הערבי " ) . והיו ימים של מאבק פוליטי עקש ועקבי . ההגבלות שהטילו הבריטים על עלית יהודים לארץ - ישראל ועל התישבות בה , שפרסמו ב " ספר הלבן " , נעשו עקב כניעה ללחץ הערבי . בהצבעה היסטורית בעצרת הכללית של האו"ם , בכ"ט בנובמבר 1947 , החלט על חלקת ארץ - ישראל לשתי מדינות עצמאיות , יהודית וערבית . היהודים קבלו את ההחלטה בשמחה . אולם ערביי ארץ - ישראל , וכל המדינות חברות " הליגה הערבית " , התנגדו לה . היעד המצהר של הערבים , במלחמת העצמאות ( 1948 ) , היה כבוש ארץ - ישראל כלה . לעזרתם של ערביי ישראל נחלצו כל מדינות ערב השכנות ועיראק . ישראל , המנצחת במלחמה , סימה אותה כשגבולותיה רחבים יותר מגבולות תכנית החלקה . הפליטים הפלשתינים הפלשתינים היו המפסידים הגדולים של מלחמת העצמאות . הם נותרו ללא מדינה וללא הנהגה והתפזרו במדינות אחדות . " הגדה המערבית " , כולל ירושלים המזרחית , ספחו לירדן ורצועת עזה עברה לחסות למצרים . מתוך כמיליון ורבע ערבים שחיו בארץ - ישראל בגבולות המנדט ערב מלחמת העצמאות , כ - 150 אלף נותרו במדינת ישראל , כ - 400 אלף בגדה המערבית , וכ - 150 אלף ברצועת עזה . ( מצרים לא ספחה מעולם את רצועת עזה לשטחה . היא הקפידה על הפרדה מחלטת בין הרצועה ותושביה לבין מצרים ותושביה . ) יותר מחצי מיליון פלשתינים הפכו לפליטים . כל השנים , מאז ועד היום , מתגוררים פליטים רבים במחנות מיחדים בתנאים קשים ובצפיפות גדולה . מדינות ערב , חוץ מירדן , סרבו לשקם את הפליטים ולהפך אותם לאזרחיהן . מאז מלחמת העצמאות ב - 1948 עד כבוש הגדה המערבית על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ב - 1967 , לא דרשו הפלשתינים להקים מדינה פלשתינית עצמאית או אוטונומיה פלשתינית בתוך ירדן . אולם בעקבות עלית גמאל עבד אלנאצר לשלטון במצרים ב - 1954 , שהעלה את רעיון הכל - ערביות בהנהגת מצרים ( רעיון הגורס שלערבים באשר הם יש יסודות משתפים ואחריות הדדית ) , הצטרפו פלשתינים רבים לתנועות שהבטיחו לפתר את בעיתם . משגברה אכזבתם מהמדינות הערביות , התחזקו בתחלת שנות ה - 60 הכחות הפלשתיניים שתמכו ברעיון של " ישית פלשתינית " עצמאית . " הישות הפלשתינית " רעיון " הישות הפלשתינית " עורר התנגדות בכל מדינות ערב ובמיחד בירדן , שטענה שהיא זו המיצגת את הפלשתינים בגדה המערבית ובירושלים המזרחית . אף על פי כן נערכה בירושלים המזרחית , במאי 1964 , ועידת פסגה לאמית פלשתינית ובה הוקם הארגון לשחרור פלשתין ( אש"ף ) - ארגון גג של כל הפלשתינים - והתקבלה " האמנה הלאמית הפלשתינית " , שבטאה את עמדת הארגונים הפלשתינים כלפי ישראל . האמנה הפלשתינית תבעה להלחם במדינה היהודית ולהשמידה . מאז החלו ארגוני הטרור הפלשתינים לפעל בישראל ונגד יעדים יהודיים בעולם . הפלשתינים היו הסובלים העקריים גם מתוצאות מלחמת ששת הימים ( 1967 ) . ישראל הפכה לשליטה של מרבית העם הפלשתיני , ושוב נעו כרבע מיליון פליטים מהגדה המערבית לירדן . מאז 1967 הקפידה ישראל לשמר על הפרדה בין ערביי השטחים שנכבשו לבין ערביי מדינת ישראל . אולם בתוך שנים ספורות התקרבו ערביי מדינת ישראל , שלרבים מהם היו קרובי משפחה בשטחים שנכבשו , לפלשתינים תושבי השטחים ורעיון " הישות הפלשתינית " הלך והתפשט בקרבם . אחרי מלחמת ששת הימים חדשו הארגונים הפלשתינים את פעלות הטרור והחבלה נגד ישראל בגדה המערבית , ברצועת עזה , בתחום מדינת ישראל , ונגד מטרות ישראליות בחוץ לארץ . ישראל לא התירה לתושבי השטחים שנכבשו להקים ארגונים פוליטיים , אבל רבים מהם ראו בישראל כובש זר שיש לגרשו . גבוש הכחות נעשה באפן מחתרתי . תושבי השטחים הזדהו עם אש"ף ועם הכחות ששאפו להקים מדינה פלשתינית עצמאית בכל שטחי ארץ - ישראל . בין ישראל לפלשתינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שררו יחסים מתוחים כל השנים . ישראל לא הרפתה את ידה הקשה . בתיהם של מחבלים פצצו , אלפי פלשתינים נאסרו ונעצרו במעצרים מנהליים ורבים גרשו . ממלכת ירדן שמה לה למטרה לחסל את כחם הצבאי והארגוני ההולך וגובר של הפלשתינים , כי חששה שהם מתכונים להשתלט עליה . בספטמבר 1970 ( שנקרא בפי הפלשתינים במאבקם נגד הכיבוש הישראלי לא בחלו הפלשתינים בשום אמצעי , מן המתונים כמו שביתות מסחו , הפגנות והדבקת כרזות ועד לרצח , חבלה וטרור .

קודם  |  הבא