פלק, לודויק

עמוד:114

שפתח בשרות הצבא הגרמני , תחלה בלבוב ולאחר מכן במחנות הרכוז של אושויץ ובוכנולד . לאחר מפלת הנאצים הוא חזר לעבודתו בפולין , וב - 1957 עלה לישראל . כאן הוא עמד שנים אחדות בראש המחלקה לפתולוגיה נסויית במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה . מלבד המאמרים הרבים שפרסם בענינים רפואיים בפולנית , גרמנית , אנגלית , צרפתית , רוסית ועברית , פרסם פלק גם כמה עבודות חשובות על שיטות המדע והארגון החברתי שלו . לדעתו של פלק , המדע לעולם איננו נחלתו של מדען יחיד , אלא הוא מתבצע בקהלת מדענים ? יש להם " סגנון מחשבה " משתף . סגנון המחשבה קובע לא רק את פרטי התגליות המדעיות , אלא גם את השפה שבה הן מנסחות , את השאלות שאפשר או אי - אפשר לשאל , ואת האמצעים שבהם אפשר לבסס אי להפריך תגלית מדעית . השקפותיו אלה של פלק על המדע קרובות להשקפותיו של פילוסוף המדע המפרסם קון . אולם למרות שפלק פרסם את דעותיו כמה עשרות שנים לפני קון , הן לא זכו באותו הזמן לתשומת - לב נאותה . קון , תומס פילוסופיה פלשתים עם ממוצא לא ברור , שישב במישור החוף הדרומי של ארץ - ישראל בתקופת המקרא . לפי המקרא מוצאם מ " האי . פפתור " , ואם נכון זהויו עם האי כרתים , הרי שמוצאם מהתרבות האגאית . בתבליטי ארמון רעמסס ה - 3 במצרים מופיעים הפלשתים כאנשים גבוהי קומה , חסרי זקן , לובשי שריון ולראשם כובע נוצות . בכתובות שנמצאו במקדש הקבורה של רעמסס ה - 3 מספר על " גויי הים " שהגיעו מן הצפון דרך הים . לפי אחת הסברות נמנו הפלשתים עם " גויי הים " . בארץ - ישראל הם שלטף על אזור שנודע בשם " פלשת " או " ארץ פלשתים " וכלל את האזור ימן הירקון דרומה , לארך החוף . כלי חרס מעטרים תרומתם החשובה ביותר של הפלשתים לתרבות החמרית של ארץ - ישראל היא כלי החרס המעטרים . הכלים מזהים כפלשתיים על פי המקומות שבהם נמצאו - תלי הארץ שמדרום לירקון , בשכבות מהמאות ה - 12 והשוו לפני הספירה . זהו אזור התישבותם וזוהי התקופה שבה הגיעו לארץ והתבססו פה . הכלים מצפים בצפוי לבן ומעטרים בדגמים הנדסיים מיחדים , האפיניים לתרבות המיקנית . עם זאת נכרות בהם השפעות מקפריסין , ממצרים ומכנען . בין המנהנים המיחדים לפלשתים בולטת הקבורה שנעשתה בארונות דמויי אדם . התנגשיות בין הפלשתים ובין בני ישראל הפלשתים חדרו לארץ ממערב זמן - מה לפני שבני ישראל חדרו אליה ממזרח . תחלה הם התישבו בעזה , אשקלון ואשדוד ואחר כך התפשטו צפונה ומזרחה . כך מעידה גם תפוצת כלי החרס הפלשתיים . ההתנגשות הבלתי נמנעת בין שני העמים החלה בימי השופטים בתגרות גבול . בעקר גבר לחץ הפלשתים על שבט דן , שכנם מצפון . לאחר ששמשון הכה בפלשתים , הצליחו בני דן לעמד זמן - מה בפניהם , אולם לבסוף נדחק שבט דן ונאלץ לנדד צפונה . במשך הזמן התלכדו שבטי ישראל למלחמה בפלשתים . בקרבות שנערכו בהרי אפרים נגפו בני ישראל במערכות אפק ואבן העזר , והפלשתים חדרו לשילה ושבו את ארון הברית בימי עלי , כמספר בספר שמואל . לפני שהמלך שאול למלך ישראל שלטו הפלשתים בחלק מיהודה ובהר אפרים , והציבו שם חיל מצב . עליונותם הצבאית מסברת כנראה בשליטה שהיתה להם על יצור כלי נשק מברזל . על כך מעיד המקרא , המספר כי הפלשתים מנעו מישראל פתוח חרשת המתכת " , פן יעשו העברים חרב או חנית " ( שמואל א , יג יט ) . לחצם הכבד של הפלשתים על בני ישראל היה הגורם העקרי להתלכדות שבטי ישראל ולהמלכת שאול . בימי שאול התנהלו מלחמות בלתי פוסקות עם הפלשתים : במערכת מכמש - גבע נצחו בני ישראל והניסו את הפלשתים מההר , אך לא הצליחו להדף אותם מעבר לאילון . אחר כך התגברו הפלשתים ונצחו בקרב הגלבע , שבו הרגו את שאול ושלושה מבניו . הם השתלטו על חלקים נכרים של הארץ , עד שאיש - בשת , בן שאול , נאלץ לקבע את בירתו במחנים שבעבר הירדן המזרחי . בימי מלכותו הכה דוד את הפלשתים בסדרת קרבות עד שהכניעם כליל . הם נזכרים אחר כך כשכירים בצבאו . עם זאת נראה , שדוד ושלמה לא השתלטו על ערי החוף הפלשתי ורק פקחו עליהן . עזיהו מלך יהודה הוסיף וכבש שטחים בארץ פלשתים , והשתלט על גת , יבנה ואשדוד . המאבקים בין הפלשתים לבין בני ישראל היו רבים הפלישתים היו יריביהם של העברים מאז ראשית התיישבותם בארץ - ישראל . מעשה העורמה של הפלישתים , שגילו בדרכי רמייה את סוד כוחו של שמשון , הסתיים באסון . בעוד הם אוכלים ושותים מוטט עליהם שמשון בשארית כוחותיו את הבניין . איור מהמאה ה - 14 .

קודם  |  הבא