|
עמוד:112
הראשוניים . את הזואופלנקטון אוכלים בעלי - חיים מסננים , שהם הצרכנים השניוניים , ואת אלה אוכלים הטורפים למיניהם הממשיכים את שרשרת המזון . גם הגדולים בבעלי - החיים , כלויתן - הכחל וכריש הלויתן , נזונים בעקר מפלנקטון שהם מסננים ממי הים . אצות חד - תאיים חידקים מארג מזון פלסטיק חמרים מלאכותיים הבנויים ממולקולות , המכילות שרשרות ארכות של תרכובות פחמן ( פולימרים ) . ידועים היום סוגים רפים של חמרים כאלה ומשתמשים בהם לצרכים שה רפים ושונים , עד פי תקופתנו מכנה לעתים " עדן הפלסטיק " . החמר הפלסטי הראשון המצא במאה ה - 19 , לאחר שיצרן כדורי בילירד מניו - יורק הכריז כי יעניק פרס למי שימציא תחליף זול לשנהב , שממנו נהגו ליצר כדורי בילירד . פועל דפוס ושמו ג'ון וסלי היט , שבקש לזכות בפרס , ערבב צלולוזה עם חמצה חנקנית וקמפור וכך יצר בשנת 869 ר את הצלולואיד . החמר החדש לא התאים ביותר ליצור כדורי בילירד , אולם נמצא לו שמוש רב בענפי תעשיה שונים - בעקר בתעשית סרטי הצלום . בשנת 1909 המציא כימאי בלגי ושמו בקלנד את הבקליט , שאמץ מיד על ידי תעשית מכשירי החשמל כחמר בדוד מעלה . עשרים שנה לאחר מכן המצא הפרספקס השקיף שממנו מיצרים עדשות , שמשות בטחון ואף חפות מטוסים . בשנות ה - 30 של המאה ה - 20 יצר הכימאי ולס קרותרס מארצית - הברית את הנילון - הסיב הסינתטי הנפוץ . במלחמת העולם השניה פתחו מדענים בארצות - הברית ובגרמניה פולימרים אלסטיים , שהוו תחליף מצין לגומי טבעי . השמוש בגומי סינתטי ( מלאכותי ) התפשט לאחר המלחמה והוא נפוץ היום יותר מהגומי הטבעי . מבנה הפלסטיק ויצורו מולקולות הפלסטיק הן שרשרות ארכות הבנויות מ " חליות " של תרכובות אורגניות , כלומר תרכובות המכילות פחמן ויסודות אחרים , כגון מימן וחמצן . מולקולות ארכות כאלה נקראות פולימרים , והן קימות גם בגוף החי . אולם מולקולות הפולימרים המלאכותיים , שהם הפלסטיק , הן בדרך כלל חזקות ועמידות יותר מהפולימרים הנמצאים בגוף . חמרי הגלם לתעשית הפלסטיק הם בדרך כלל שרפים טבעיים או נפט , שבאמצעות תגובות כימיות מתאימות יוצרים מהם את הפולימרים המבקשים . סוגי הפלסטיק השונים נבדלים אלה מאלה ב " אבני הבנין " היסודיות שלהן , שהן החליות המצטרפות יחד ליצירת שרשרת הפולימר . לכל סוג של פלסטיק תכונות אפיניות : יש חמרים פלסטיים קשיחים או אמידים בפני שבירה יותר מאחרים . אולם כמעט לכלם יש כמה וכמה תכונות אפיניות : הם רכים יותר ממתכות , נתנים לעצוב בצורות שונות , ומבדדים בפני מעבר של זרם חשמלי וחם . אפשר גם ליצר אותם בצבעים שונים . כל אחד מהחמרים הפלסטיים הוא בשלב מסים של היצור חמר נוזלי , ולכן אפשר להוסיף לו בקלות צבע ולעצב את צורתו - על ידי יציקה לתבנית , מתיחה , דחיסה ועוד . בסוף התהליך נעשה החמר מוצק , בדרך כלל בעקבות קרורו . שמושי הפלסטיק חמרים פלסטיים ממלאים היום תפקידים שבעבר הלא רחוק מלאו חמרי גלם טבעיים כגון עץ , מתכת ובד . מיצרים מהם כמעט הכל - בתים וחלקי מכונות , כלי עבודה ורהיטים , כלי אכל ובגדים , כלי אריזה , כלי שיט ואלפי מוצרים אחרים . מבין המגון העצום של חמרים פלסטיים יש להזכיר את הפוליאתילן , הטפלון , הפוליויניל - כלוריד ( פי - וי - סי ) ואת הסיבים המלאכותיים דקרון , אקרילן , אורלון ודומיהם , המשמשים לטויה ולאריגה . התכונות המאפשרית מגון כזה של שמושים הן התכונות המיחדות את הפלסטיק - מחירו הזול , האפשרות לעצב אותו בצורות שונות על פי השמוש המבקש , והיותו מבדד טוב לחם ולחשמל . עלית השמוש בפלסטיק הביאה דרכים שונות ליצירת מוצרי פלסטיק , ודוגמאות למוצרים המיוצרים בדרכים אלה . בהטבעה , השרף הנוזלי נלחץ אל תוך תבנית ( אפשר גם להזריק אותו או לנשוף אותו בלחץ אוויר ) . ביציקה , השרף הנוזלי נשפך - ללא לחץ - אל תבנית . בריבוד גיליונות של נייר , בד או מתכת עוברים בין גלילים , ושנבת שרף נוזלי מודבקת אליהם . בלחיצה , בורג מסתובב לוחץ את השרף הנוזלי החוצה דרך פתח קטן . בערגול , גלילים מסתובבים " מורחים " את השרף הנחוי על גלילי נייר או בד כדי להקשות אותם ולהעניק להם ברק .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|