פידיאס

עמוד:77

פידיאס פסל יוני גדול . הנציג הבולט ביותר גדורו של הסגנון הקלסי באתונה . חי בשנים 490 - 430 לפני הספירה . פידיאס יצר את הפסלים של האלה אתנה - פרתנוס באקרופוליס , ושל האל זאוס האולימפי . הוא גם תכנן את היכל הפרתנון באתונה . פידיאס פעל בתקופת פריקלס והיה אחראי על כל מבצעי האמנות של אתונה . רק חלק קטן מיצירותיו השתמר . פסול פיה יצור דמיוני ממין נקבה , המחונן בכח על - טבעי והמשפיע על גורלם של בני האדם . השם נגזר ממלה רומית שמשמעה גורל . באגדית - עם רבות , שמקורן בארצות אירופה , מספר על הפיות כי הן שוכנות באויר או מתחת לאדמה . הן יוצרות קשר עם בני אדם בארועים שונים לטובתם או לרעתם . אם כי מקורן בעולם האלילי , הפיית - בהשפעת הנצרות - מופיעות בימי הבינים כנאמנות לכנסיה ומעודדות לכבד את צוויי הדת . באגדות ובספורי הילדים הפיות מתארות לרב כנשים יפות וזוהרות המתגלות לגבורי הספור ומפליאות לעשות בשרביט הקסמים שבידיהן . מן הידועות שבפיות אלה היא הפיה המתגלה לסינדרלה , הנערה המסכנה שנשארה לבדה בבית בעוד אמה ואחיותיה החורגות יצאו להשתתף בנשף שבארמון הפיה הופכת בקסמיה את הדלעת למרכבה , העכברים לסוסים שמלתה הדלה של לשמלת נשף מפארת . פיה מפרסמת אחרת היא הפיה הרעה מהאגדה " היפהפיה הנרדמת " , שלא הזמנה לנשף שערכו המלך והמלכה עם הלדת בתם , ובזעמה קללה את התינקת היפה . פיה זעירה ושובבה היא טינקר בל מהספור " פיטר פן " המנעימה לילדי משפחת דרלינג את זמנם באי הילדות . סופרים רבים , שלא כתבו לילדים דוקא , כתבו על פיית ביצירותיהם הפיוטיות . שקספיר , למשל , ספר בקומדיה " חלום ליל קיץ " על טיטניה מלכת הפיות . אגדה סרונטס , מיגל דה שקספיר , ויליאם פיוט הפיוט הוא שיר לדש שהכנס לסדור התפלה ולמחזורים . ממלה זו , שמקורה יוני , נגזרות מלים בעברית ובשפות אחרות שמשמעותן שירה . עוד בימי כנסת הגדולה קבעו חכמים שיש לומר בבתי - הכנסת ברקי תהלים שטעים שיריים מן התורה , כמי " שירת הים " . בתקופה מאחרת יותר היו בתי - הכנסת מקומות הפלחן היחידים והתפלה תפסה בהם מקום נכבד , לפיכך הרגש הצרך בקטעי תפלה מתאימים . רבים מן החזנים חברו אפוא תפלות או פיוטים לפי צרכיהם . כמה מן התפלות האלה נושאות את שמותיהם של חכמי התלמוד ואלו אחרות הן יצירות של מחברים אלמונים . יש הסוברים שהסבה העקרית לחבור הפיוטים היתה רדיפות הדת בארץ - ישראל בתקופת השלטון הרומי . הפיוטים תפסו אז את מקומה של הדרשה הדתית בבית - הכנסת , שנאסרה על ידי השלטונות . הגאונים , ראשי יהדות בבל במאות ה - 6 עד ה - ו ו , שלבו את הפיוטים בתפלות שהיו כבר נהוגות לפני כן , ומספרם גדל והלך . הפיטנים המקדמים מקבל לראות ביוסי בן יוסי , שישב כנראה בארץ - ישראל , את הפיטן הראשון . פיוטיו נכנסו לתפלות ראש - השנה ויום הכפורים . אולם החשוב בפיטנים היא רבי אלעזר הקליר שחי כנראה במאה ה - 7 או ה - 8 . פיוטיו הכתובים בשפה נמלצת , התחבבו ביותר על העם , וכמאתים מהם נשתמרו בסדורים וביחוד במחזורים לפי נסח אשכנז . באחדים מן הפיוטים מופיעות מלים מחדשות ומוזרות כגון : " אץ קוצץ בן קוצץ קצוצי לקצץ " ( הכונה לעמלק או המן ) . המשוררים העברים הגדולים בימי - הבינים , בספרד ובאשכנז ( גרמניה ) כתבו פיוטים הנמנים עם מיטב היצירה האמנותית . רבי שלמה אבן גבירול , משה אבן עזרא , רבנו גרשם מאור הגולה , רש"י , רבנו תם ואחרים נודעו בפיוטיהם . מקבלי צפת , רבי עלמה אלקבץ ורבי ישראל נג'רה , כתבו אף הם פיוטים נאים . גם רבי שלום שבזי , גדול פיטני תימן , חבר פיוטים רבים . סוגים של פיוטים הפיוטים נחלקים לכמה סוגים , לפי מקומם בסדר התפלה . הקדומים שבהם , המשלבים בתפלת שמונה - עשרה , ואשר אליהם נוספו פיוטי המיספים לראש - השנה ויום הכפורים , מכנים " קרובות " . ה " יוצרות " הם פיוטים המשלבים בקריאת שמע של שחרית בשבתית ובימים טובים . פיוטים אחרים הם ה " אזהרות " שענינן תרי"ג המצוותו הנאמרות בחג מתן תירה ( שבועות ) בנוסף ל " אקדמות " - פיוט הכתוב בארמית מאת מאיר בן יצחק ש"ץ , הנאמר בסיום קריאת התורה ; ה " הושענות " , שקוראים בסכות , ה " סליחות " הנאמרות בימי תענית ו " הקינות " שאומרים בתשעה באב . אבן גבירול , שלמה ( רשב"ג ) אלעזר הקליר אלקבץ , שלמה גרשם מאור הגולה ( רגמ"א ) כנסת הגדולה נג'רה , ישראל סליחות רש"י שירה - שירה עברי תפלה פסלה של אפרודיטה , יצירתו של פידיאס , ניצב בהיכל הפרתנון שבאתונה .

קודם  |  הבא