פחות ותסוף

עמוד:65

לחוץ לארץ , נקבע פחות של עשרה אחוזים . אם שער החליפין היה שלשה שקלים לדולר , ערכו החדש ( אחרי הפחות ) של השקל יהיה 3.30 שקלים לדולר . אם שעור הפחות היה 20 אחוזים , יהיה ערכו החדש של השקל 3.60 לדולר . אם הפחות הגיע ל - 50 אחוזים , ערכו החדש של השקל יהיה 4.50 לדולר , וכך הלאה . התסוף נובע מבקוש לשקל והצעים ( עדפים ) במטבע חוץ . מכאן עולה כי בפחות המטבע ( הכסף ) שלנו נחלש ובתסוף הוא מתחזק . פחות ותסוף בישראל היצוא והיבוא של מדינת ישראל נעשה במטבע חוץ , בדרך כלל בדולרים . לכן פחות גורם ליקור היבוא ולהגדלת הרוח מן היצוא . תסוף מוזיל את היבוא ומקטין את רוחיות היצוא . מאז הקמת המדינה עד שנת 1975 נקבע שער החליפין של המטבע הישראלי על ידי הממשלה , באמצעות משרד האוצר ועל ידי בנק ישראל . מדיניות זו אלצה את הממשלה לבצע מדי פעם פחות גדול כדי לשפר את רוחיות היצוא . בסוף 1977 הנהיגה ממשלת הלכוד מדיניות כלכלית חדשה , שכנתה " המהפך הכלכלי " . נקבע שער חליפין חפשי ( ניד ) , שהיה מלוה בפחות חד פעמי של 50 אחוזים . ניוד שער החליפין הגביר את האינפלציה ( ירידת ערך הכסף ) והפחות היומיומי גרם לשנויים בלתי פוסקים במחירים . לכן , כדי להגן על היציבות , נקבעו מחירי שרותים ומוצרים בדולרים . בקיץ 1985 החליטה ממשלת האחדות הלאמית על תכנית ליצוב המשק . בסיס התכנית היה חזרה לשיטה הישנה של הקפאת שער החליפין של השקל ועדכונו על פי צרכי המשק . שיטה זו קימת למעשה עד היום . יתרונות הפחות וחסרונותיו לפחות יש כמה וכמה יתרונות . הפחות גורם להתיקרות המוצרים המיבאים מארצות חוץ : מכוניות , מכשירי טלויזיה ווידאו , מחשבים , מכונות כביסה , דלק ומוצריו וחמרי גלם . התיקרות היבוא מגבירה את יכלת התחרות של היצרנים המקומיים ( הישראלים ) ומעודדת את תושבי ישראל להעדיף תוצרת מקומית . מצב זה מביא להגדלת היצור ולתוספת של מקומות עבודה . המדינה חוסכת במטבע חוץ ( דולרים ) ובכך מקטינה את הגרעון שלה במאזן המסחרי , במאזן התשלומים ואת חובותיה למדינות זרות . הפחות גם מעודד את היצוא לחוץ לארץ . יצואן ישראלי שקבל לפני הפחות רק 3.0 שקלים לדולר שהביא מחוץ לארץ , יקבל מעתה ( אחרי הפחות של 10 אחוזים ) 3.3 שקלים לדולר . כלומר היצואנים ירויחו יותר , ולכן יתאמצו ליצא יותר סחורה . הקטנת היבוא ( בגלל ההתיקרות ) והגדלת היצוא פועלים יחד להקטין את הגרעון במטבע חוץ , וזה כמובן טוב מאוד למדינה ולאזרחים . לפחות יש גם חסרונות . הפחות גורם לשרשרת של התיקריות . לדגמה , עלית מחירי הדלק ( מקור האנרגיה העקרי ) גוררת העלאת מחירי התחבורה הצבורית , הנסיעה במוניות וברכבת והתיקרות השמוש ברכב פרטי . העלאת המחירים באה לידי בטוי בעלית מדד המחירים לצרכן . עליה זו גוררת בעקבותיה תשלום תוספת יקר לשכירים , כלומר לעלית השכר במשק ובמפעלים . לכן פחותים גדולים , שאינם מלוים בצעדים המונעים התיקרות כללית במשק , עלולים להזיק . יתרונות התסוף וחסרונותיו היתרון הגדול של התסוף הוא בבלימת ההתיקריות . הוזלת היבוא עוזרת במניעת התיקריות כלליות במשק ואפלו מביאה בתחומים מסימים - מחשבים אישיים למשל - להורדת מחירים . אולם לתסוף יש מגרעת גדולה . הוא גורם לכך שמפעלים מקומיים , בתחום הטקסטיל למשל , אינם מסגלים להתחרות ביבוא הזול . לכן הם נסגרים והעובדים מפטרים והופכים למחסרי עבודה . התסוף גם פוגע ביצוא , מכיון שהיצואן מקבל פחות שקלים תמורת הדולרים שהוא מביא למדינה , ולכן אינו מתאמץ ליצא את סחורתו . שני דברים אלה גורמים לגדול בגרעון מטבע החוץ . מנהיגי המדינות התעשיתיות העשירות קובעים מדי פעם את שערי החליפין על פי אמות מדה כלכליות , פוליטיות ואחרות , ומותירים לכחות השוק תחום ניוד צר כלפי מעלה ומטה . אינפלציה בנק ישראל יבוא ויצוא כלכלה כסף מאזן תשלומים מדד המחירים לצרכן מטבע פחלוץ שמור הצורה והעור החיצוני של בעל - חיים בעל חליות לאחר מותו על ידי הכנסת חמרי מלוי ושמור לגופו . הפחלץ משמש לתצוגה במוזאונים ולמחקר . הפחלוץ נעשה על ידי פתיחת העור של החיה והוצאת כל תכן גופה : שלד , איברים פנימיים ושרירים . לפעמים משאירים , בעזרת תהליך מיחד , רק את השלד כדי שישמש תמיכה לפחלץ . לאחר מכן מכניסים חמרי מלוי וחמרים משמרים לחלל גופו של בעל - החיים כדי להשיב לו את צורתו המקורית . בעבר מלאו הפחלצים בקש ובצמר - גפן שחזקו בחוטי מתכת ובימינו - בחמרים פלסטיים . חמרי השמור מיעדים למנע התפוררות ורקבון . אחר כך תופרים ומאחים את הפתח שנחתך בעור . יש פחלצים המכילים עצם קשה לתמיכה , כדי שיראו בתנוחתו הטבעית של בעל - החיים החי , ויש עורות ממלאים שלא מכנס בהם שלד קשה . מקורו של המנהג לפחלץ בעלי - חיים הוא בצידים שרצו להתפאר בשללם על ידי הצגת ראשיהן של החיות שצדו . כיום מפחלצים בעקר לשם הכנת אספים והצגתם במוזאונים . אספים אלה משמשים ללמוד , במיחד במחקר הסיסטמתי העוסק במיון בעלי - החיים . אסף פחלצים מצג בישראל ב " בית אוסישקין " שבקבוץ דן . אסף גדול מאוד נמצא ברשות אוניברסיטת תל - אביב . בזכות הפחלוץ נותרו כיום עדיות על קיומם וצורתם של בעלי - חיים שנכחדו בינתים מהעולם , כמו עוף הדודו . לפעמים אפשר לקחת דגימות מהתאים המתים של העור ולהוסיף לחקר , בטכניקות משכללות , את ההרכב הגנטי ( התורשתי ) של בעלי - חיים אלה . הכחדת מינים סיסטמטיקה

קודם  |  הבא