פומבדיתא

עמוד:48

פומבדיתא עיר על הנהר פרת . היתה אחד ממרכזי הישוב היהודיים בבבל וממרכזי התורה במאות ה - 3 עד ה - 11 . ישיבת פומבדיתא ( פי - בדיתא - מוצא הנהר בדיתא ) , נוסדה אחרי חרבן נהרדעא וישיבתה , בשנת 260 . בראש הישיבה עמדו גדולי האמוראים - יהודה בר יחזקאל , תלמידם של רב ושמואל , יוסף בר חיא ואחריו אביי , שכהן בתפקיד זה עד שנת 338 . באותה תקופה היתה ישיבת פומבדיתא המרכז היחיד של למודי היהדות בבבל . אחרי מות אביי עברה הישיבה לעיר מחוזא , ובראשה עמד רבא . משנת 352 ואילך שוב עלתה קרנה של פומבדיתא כמרכז ללמודי התלמוד . בראשה עמד אז נחמן השני בר יצחק , ואחריו חמה בן טוביה מנהרדעא . במאה ה - 5 גרם גל של רדיפות נגד היהודים בפרס לסגירתה הזמנית של הישיבה , ורק בימי מלכותו של כוסרו ה - 2 ( 531 - 579 ) חדשו הקהלות היהודיות בבבל , וביחוד זו שבפומבדיתא . בימי יורשו נסגרה ישיבת פומבדיתא שוב כתוצאה מהתפרציות נגד היהודים . במאה ה - 7 נשבע מר יצחק מפומבדיתא אמונים לח'ליף עלי המנצח , ודבר זה הביא לפריחתן מחדש של הישיבות בפומבדיתא ובמורא . מאותה תקופה ואילך כנו ראשי הישיבות בפומבדיתא ובספרא " גאונים " . שלוש מאות שנה פעלו הישיבות בפומבדיתא ובסורא . בין שתי הישיבות היו חלופי מסורות , אך כל אחת מהן התיחדה בגישה משלה לתורה , ובתלמוד נתן למצא סגיות של ישיבת סורא וסגיות של ישיבת פומבדיתא . חכמי ישיבת פומבדיתא נודעו בחריפות שכלם ונאמר עליהם שהם " משחילים פיל בקוף של מחט " . בדרך כלל היתה הישיבה שבסורא מפרסמת יותר . לעמת זאת התקימה הישיבה בפומבדיתא זמן ממשך יותר , כי בעוד שהישיבה בסורא נסגרה זמנית בשנת 958 , אחרי מות רבי סעדיה גאון , עמדה הישיבה בפומבדיתא מאה שנים נוספות . הגאונים האחרונים היו שרירא ( 968 - 998 ) ובנו , האי ( 998 - 1038 ) . אחרי מותו של האי גאון , בראשית המאה ה - 10 , עברה הישיבה לבגדאד , והיא הוסיפה להקרא ישיבת פומבדיתא . אביי אמוראים בבל - התקופה ההלניסטית והפרתית התקופה הפרסית החדשה התקופה הערבית גאונים נהרדעא סברא סעדיה גאון , רב ( רס"ג ) רב ( אבא בר - איבו ) רבא , בן יוסף פומה המין הגדול ביותר בסוג חתול , הנמנה עם משפחת החתוליים . הפומה הוא טורף גדול : ארך גופו כ - 5 . ו מטרים , אך פרטים גדולים מגיעים לארך שני מטרים . ארך הזנב 70 - 80 סנטימטר . משקל הפומה בין 40 ל - 100 קילוגרם . צבעו חום - צהבהב כצבע האריה , ולכן הוא מכנה גם אריה אמריקני או אריה ההרים . ביבשת אמריקה הפומה הוא היונק בעל התפוצה הנרחבת ביותר . אפשר למצאו מקנדה בצפון ועד פטגוניה שבדרום ארגנטינה , בקצה הדרומי של היבשת , מגבה פני הים ועד הרים בגבה 4,500 מטר . הוא שוכן לרב בהרים מיערים ובסבכים ומיטיב לטפס על סלעים ועל עצים . הפומה הוא טורף הנזון ממכרסמים , מעופות ומפרסתנים קטנים וגדולים . לעתים הוא אף פוגע בכבשים , בעגלים ובסיחים , אך לרב הוא מסתפק בחיות הבר ואינו פוגע באדם אלא אם כן הוא תוקף . הריונה של נקבת הפומה הפומה היא ציידת מעולה המצטיינת ביכולת הטיפוס שלה על סלעים ועצים . בתמונה - פומה המהלכת בשיווי משקל עדין על מע עץ , תוך כדי שתיית מים .

קודם  |  הבא