פדיון הבן

עמוד:34

פגניני , ניקולו כנר אמן איטלקי , הנחשב לגדול הכנרים בכל הזמנים . נגן יצירות קשות לבצוע בשיטות חדשות שמצא ושמר פסוד . פן הלחין יצירות לכנור הדורשות מימנות רפה . חי בשנים 1782 - 1840 . בילדותו למד ניקולו פגניני לנגן אצל אביו , שנהג בו ביד קשה . בהיותו בן תשע היא הופיע לראשונה ביצירה מפרי עטו . כאבר ארבע שנים הוא ערך סיור הופעות ראשון ברחבי איטליה , ולאחריו יצא למסע הופעות באירופה שנמשך שנים אחדות . במסע זה זכה פגניני להצלחה נכרת . בין השנים 1801 - 1804 הוא לא נגן כלל . ב - 1805 חזר פגניני להופיע , והפעם זכה להצלחה כבירה . מצב בריאותו הלך והורע וב - 834 1 הוא חדל להופיע , אך המשיך לנגן עד יומו האחרון . כנר אשף את פרסומו ככנר אשף יש ליחס גם לדמותו החיצונית , שהיתה כמעט שטנית : היא היה כחוש וגביה , בעל צבע עור לבן במיחד , שער שחר ארך ואצבעות ארכות מאוד . סביב דמותו ונגינתו המפלאה נרקמו אגדות רבות שעקרן - קשריו עם השטן ( הכנסיה אפלו סרבה לקבר איתו ) . את יחודו וגדלתו ככנר הפגין פגניני ביצירות קשות לבצוע , שדרשו חדושים טכניים בנגינה , שאיש לפניו לא נסה אותם . פגניני שמר בסוד כמוס את שיטות הבצוע החדשות שלו . בין חדושיו היתה הנגינה הוירטואוזית במיתר אחד , נגינה בו - זמנית בקשת ובפריטה , נגינה ללא רבב של מרוחי צלילים עצומים , הפיכת הכנור לכלי הרמוני לכל דבר ועוד . יצירותיו כתובות רבן ככלן לכנור ותובעות ממבצעיהן שליטה וירטואוזית בכלי . הידועות שבהן : ששה קונצ'רטים לכנור ולתזמרת , 24 " קפריצ'ים " לכנור סולו , וריציות לכנור יחיד ויצירות לכנור בלווי גיטרה . כנור מוסיקה פדיון הבן לפי התורה כל פכורות האדם , כמו גם פכורות המקנה , שיכים לאלוהים . אולם הם נפדו על ידי כך שאלוהים הטיל את עבודת הקדש במשפן ( ואחר פך בבית - המקדש ) על פניו של שבט לוי . על כן נצטוו בני ישראל לפדות כל בכור חדש ימים אחרי הולדו . בכור האדם נפדה על ידי תשלום של חמשה סלעים ( מטבע קדומה ) לאחד הכוהנים . עד היום נוהגים יהודים מאמינים שאינם לא כוהנים ולא לויים , וגם נשותיהם אינן בנות כוהנים או לויים , לקים את טקס פדיון הבן , אף על פי שבית המקדש אינו קים ובני שבט לוי אינם משרתים בקדש . טקס פדיון הבן נערך במלאת לתינוק הבכיר שלושים יום . אם חל יום השלושים בשבת אי בחג , דוחים אותו ליום החל הקרוב ביותר . מזמינים כיהן לטקס , ואבי הילד מגיש לו את בנו ומודיע כי זה בכורה של אמי , ומשלם סכום השוה לחמשה סלעים תמירתו . הכוהן שיאל את האב , אם הוא מעדיף לשלם כסף או למסר לו את הילד , והאב עונה , ניקולו פגניני נחשב לגדול נגני הכינור בכל הזמנים . הוא היה אומן בעל רוח סוערת , ועוד בחייו צמחו סביבו אגדות שטענו , כי הוא מקיים קשרים עם השטן . כשמת סירבה הכנסייה לקברו . מקס פדיון הבן מתואר בתחריט משנת 1722 , מאת האומן ההולנדי ברנרד פיקר .

קודם  |  הבא