העת החדשה

עמוד:24

כלו הביא לשפע חסר תקדים של חמרי גלם וסחורות . בין השאר הובאו לאירופה הקקאו , התירס והטבק מאמריקה , וגומי ותבלינים מאיי הודו המזרחית . קמו ממשיכים לוסקי דה גמה וקולומבוס - הגלאים הגדולים של שלהי המאה הקודמת - ביניהם מגלן , מגלה המצר שבקצה הדרומי של יבשת אמריקה , ואמריגו דה וספוצ'י , שעל - שמו קרויה יבשת אמריקה . הכובשים הספרדיים קורטז , פיסרו ואחרים , השתלטו על כל אמריקה הדרומית והמרכזית והחריבו את הממלכות הגדולות של האצטקים ושל האינקה . בני אירופה למדו להשתמש באבק השרפה שמקורו בסין למטרות צבאיות , ובכך סיעו לבסוס עליונותה של אירופה . שלטינה בן אלף השנים של הכנסיה הקתולית באירופה התערער בעת החדשה ולכך נודעה חשיבות רבה . האפיפיור נחל תבוסה במאבקיו המדיניים נגד מלכי צרפת ואנגליה , אך יותר מכל נפגע מעמדו בשל תנועת הרפורמציה ( תנועת תקונים בדת ) שבראשה עמד מרטין לותר . הרפורמציה שחררה את מחציתה הצפונית של אירופה משליטתו של הכס הקדוש . תומכיה המבהקים של התנועה הדתית החדשה היו אנשי המעמד הבינוני העולה - הסוחרים , המשכילים , האכרים המצליחים ובעלי המקצועות החפשיים . מעמד חברתי זה , ה " בורגנות " , הפך לגורם המוביל בעסקי המסחר , הכספים , המנהל והמדע , ולימים עמד בראש המהפכות המדיניות שהתחוללו באנגליה ובהולנד במאה ה - 17 . הוא גם שחולל את המהפכה הצרפתית הגדולה בשנת 1789 . תהליך החלון הגיבר הטביע את חותמו על העת החדשה . רב האכלוסיה אמנם הוסיף לקים ארח חיים דתי , אך נושאים רבים הנוגעים לחיי התרבות והקהלה הוצאו מחזקתה הבלעדית של הכנסיה . הגות , מדע וטכנולוגיה בימי הבינים התרכזו כמעט כל המשכילים במנזרים , שבהם שכנו הספריות החשובות ביותר , או באוניברסיטאות שהיו אף הן בראש וראשונה מוסדות דתיים שהכשירו את תלמידיהם בתאולוגיה ( תורת הדתות ) . מצב זה החל להשתנות בימי הרנסנס האיטלקי , במאות ה - 14 וה - 15 . עם התפשטות הרנסנס במאה ה - 16 לצפון אירופה ולמרכזה , חלה התקדמות מרשימה בתחומים רבים , ובראשם בחדוש הטכנולוגי של המצאת הדפוס ומכונות האריגה . הוגים כארסמוס ומונטן הניחו את היסוד להגות הנאורה של המאות ה - 17 וה - 18 . התקדמות מרשימה חלה גם במדע : שיטתו האסטרונומית החדשה של קופרניקוס , מחקריו של גילברט על מגנטיות וחשמל , גלוייו של וזליוס באנטומיה ועוד . במאה ה - 17 הגיע תהליך זה לשיאי במה שקרוי " המהפכה המדעית " . פריצות הדרך של גלילאו וקפלר באסטרונומיה , ומעל לכל תורת המכניקה והאור של ניוטון , חוללו מפנה בתולדות המדע ובצורת החשיבה האנושית . גם המתמטיקה החדשה מיסודם של דקרט , ליבניץ וניוטון הותה חדוש מרעיש . בפילוסופיה הניחו הוגי הדעות שפינוזה וליבניץ מזה וביקון ולוק מזה , את היסודות לשתי האסכולות המתחרות החשובות : השיטה השכלתנית והשיטה הנסיונית . במאה ה - 18 נמשך פתוחם השיטתי של השגים אלו והרחבו תחומי הענין והבקרת גם אל עולם הפוליטיקה והחברה . פריחת היצירה האמנותית העת החדשה ידעה גם פריחה אמנותית . הרנסנס הצפון - אירופי ואחריו תנועת הברוק המשיכו את המורשת התרבותית של הרנסנס האיטלקי , ושלבו אותה במסרת הגותית של אירופה הצפונית . רובנס ורמברנדט בציור , ברניני באדריכלות , שקספיר , מוליר ורסין במחזאות , מילטון וגתה בשירה , בך ומוצרט במוסיקה נמנים עם הנציגים הבולטים של השגי המאות 16 - 18 בתחומים אלה . עם זאת , העת החדשה לא היתה בשום פנים תקופה של פריחה מתמדת בלבד והתקדמות בקו רצוף אל השגים חדשים . תקיפה זו מתאפינת במתח מתמיד בין ישו לחדש , ובשלוב רב נגודים של מגמות סותרות . בצד ההשגים הרבים היו מאות אלה שזורות מלחמות דת , תככים בין - לאמיים ומלחמות כמעט בלתי פוסקות , רדיפה אכזרית של מתנגדים , רעב ומחלות . ' המהפכה המדעית " שהחלה במאה ה - 17 סללה את הדרך להישגים הטכנולוגיים האדירים של ימינו , שאפשרו נחיתה של אדם על הירח ( בתמונה ) . העת החדשה החלה עם הגילויים הגיאוגרפיים הגדולים , ששינו את פני ההיסטוריה . הגדול שבהם הוא גילוי היבשת החדשה - אמריקה - על ידי כריסטופר קולומבוס ( בתמונה ) .

קודם  |  הבא