|
עמוד:22
אגדות התלמוד והמדרשים מציגות את עשו כרשע גמור . הן מיחסות לו חטאים רבים ומספרות , שנהג לרמות את יצחק אביו ולתת לו בשר כלבים לאכילה . עוד מספרת האגדה , שכאשר שב יעקב מחרן בקש עשו להרגו בנשיכה ולא נשקו אלא נשכו , אך צוארו של יעקב נעשה קשה כשנהב ושניו של עשו נשברו . היחסים בין עשו ליעקב מצגים במקרא כהסבר לעוינות ששררה בין ישראל לאדום במשך שנים רבות ולמאבקים הרבים ביניהן . את ממלכת רומא הרשעה ואת הנצרות זהו חז"ל עם אדום ועשו . אדים , אדומים יעקב יצחק עשרת הדברות חקי היסוד בין אדם לאלהיו ובין אדם לחברו , שבני ישראל נצטוו אליהם במעמד הר סיני . הדברות נחלקים למצוות " עשה"ו " אל תעשה " , ועל פי המסרת נכתבו על גבי שני לוחות הברית שקבל משה מה'. במעמד הר סיני נכרתה ברית בין אלהי ישראל לעם ישראל , המבססת על קיום אירת הדברות . כל עוד ימלא העם אחר מצוות ה', יבחר לעם יגלה ויהיה " ממלכת כהנים וגוי קדוש " ( שמות , יט ה - ו ) . משמעות הדברות עשרת הדברות כוללים ארבעה צוויים הקשורים באמונה ובדת , ושש מצוות מוסריות - חברתיות העוסקות ביחסים שבין אדם להוריו ובין אדם לחברו . כדי לחזק את התוקף שלהם הם נפתחים בקביעה " אנכי ה'אלהיך " וממשיכים בצווי " לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"ו " לא תשא את שם אלהיך לשוא " . דברות אלה מדגישים את יחודו של האל שהוציא את בני ישראל ממצרים וגאל אותם מעבדות . זהו אל יחיד , הנבדל מהאלים הרבים שהיו נפוצים באמונת בני ארצות המזרח הקדים . אל זה ברא את העולם ויצר את הטבע , אך אינו מהוה חלק ממנף . אין לו דמות או גוף ואי - אפשר לתארו בפסל או בתמונה , ואף בכך הוא שונה מהאלים המוחשיים יל עמי הקדם , העשויים עץ ואבן . הדבר הרביעי - " זכר את יום השבת לקדשו " - הוא מעין חליה מחברת בין הדברות העוסקים באמונה הדתית לבין אלה העוסקים ביחסים שבין אדם לרעהו . מקורה של מצוה זו בתזכרת למעשה הבריאה וליציאת מצרים מצד אחד , הברצון להיטיב עם האדם ולהעניק מנוחה לכל , מצד אחר . מטרתו של הדבר החמישי , " כבד את אביך ואת אמך " , היא להבטיח יחס של כבוד מצד הבנים והבנות אל הוריהם . על האדם לכבד לא רק את יוצר העולם , שאין לומר את שמו לשוא , אלא גם את אלה שהביאו אותו לעולם , את הוריו . לדבר זה , כמו לארבעה הדברות הראשונים , מובאות סבות המסבירות את הטעם למצוה , ומצינים הענשים שיבואו על המפר אותן . אותה מדת חשיבות הקימת במצוית כלפי הבורא , מיחסת גם למצוות שבין אדם לחברו : " לא תרצח " , " לא תנאף " , " לא תגנב " , " לא תענה ברעף עד שקר " , ו " לא תחמד ... כל אשר לרעך " . הנסוח הקצר של ארבעת הדברות האחרונים מדגיש את ההחלטיות של האסור , שאין להפר אותו בשום מקרה ובשום תנאי . גם הסברים ואזהרות אינם נתנים לדברות אלה , שהפכו לחקי מיסר כלל - עולמיים , כנראה משום שתועלתם לאדם ברורה לעין . שני נסחים דומים עשרת הדברות נזכרים במקרא בשם " עשרת הדברים " ( היחיד - דבר ) , ורק בתקופה מאחרת יותר נקראו " עשרת הדברות " . עשרה צוויים אלה מופיעים בתורה בשני נסחים דומים : האחד בספר שמות ( כ - יט ) והאחר בדברים ( ה יד - טו ) . חלוקי דעות באשר לנסח קימים בעקר לגבי הדבר הראשון . לפי דעה אחת הדבר הראשון הוא " אנכי ה'אלהיך " והשני - " לא יהיה לך אלהים אחרים על פני " . לפי דעה אחרת הדבר הראשון הוא " לא יהיה לך אלהים ... " ואלן המלים " אנכי ה'אלהיך " הם בבחינת פתיחה בלבד ולא צווי , המדגישה אפים של הדברות - כריתת ברית בין ה'לבני ישראל . הבדל בולט מצוי בדבר הרביעי " זכר את יום השבת לקדשו " . לפי ספר שמות נועדה המצוה להזכיר את בריאת העולם בידי ה': " כי ששת ימים עשה ה'את השמים ואת הארץ " . בנסח היני , בספר דברים , הנמוק היא מיסרי ונוגע לרוחת האדם : " למען ינוח עבדך ואמתך כמוך , וזכרתה כי עבד היית בארץ מצרים " . גם הגר , כלומר - המתגורר בארץ נכריה , כלול במצוה זו ואפלו בהמות העבודה . למרות מקורם היהודי , התקבלו עשרת הדברות גם כחלק מן ההלכה הנוצרית המחיבת . עשרת הדברות מופיעים ביצירות אמנות רבות . גזילת הבכורה ממנו על ידי אחיו הצעי , יעקב , לא הכעיסה את עשו כפי שהכעיסו מעשה התרמית שבעקבותיו נגזלה ממנו גם ברכת אביו . בתמונה - יצחק מברך את יעקב במקום . את עשו בכורו , בעוד רבקה אמו משגיחה שלא יפתיעם . איור לתנ"ך מאת י'שנור .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|