ערצב

עמוד:21

אלה , המצידות בשרירים חזקים , הערצב מתקדם בתוך הקרקע ויוצר מחלות , שבתוכן הוא נע בקלות . מחלות הערצב מצויות בקרקע לחה ומעבדת , לרב בגנות נוי ובגנית ירק . המחלה נחפרת סמוך לפני הקרקע , ואפשר להבחין בה על פי שכבת הקרקע השבורה שמעליה , הנוצרת בשל האדמה שהערצב דוחף ומפנה ממחלתו . בשל תנועתו במחלות ודמיוני לצרצר , נקרא הערצב בשפה המדעית בשם , שפרושו צרצר החפרפרת . לעתים , כאשר משקים את הגנה , מוצפות מחלות הערצב במים , והוא יוצא החוצה ושוחה בתנועות מגשמות . בשל כך זכה לשם העממי " כלב מים " . המין ערצב הגנה הנפוץ בארץ , נחשב מזיק גדול לגני הירק ולצמחי הנוי הצעירים . הוא נזון משלשולים ומזחלי חרקים המצויים בקרקע . אולם עקר מזונן הוא שרשי צמחים וגבעולים , שהוא אוכל בתאבון רב והורג בכך את הצמחים שמעליהם . בעונת הרביה מטילה הנקבה כ - 200 ביצים קטנות בגוש אדמה , הדומות לפקעת של תפיח - אדמה . מן הביצים בוקעים הערצבים הצעירים , הנראים כהוריהם אך חסרים כנפים . צעירים אלה נקראים נימפות , והם אפיניים לסדרת החגבאים . עם התבגרם הם מגדלים כנפים . חגבים חרגולים חרקים צרצר עש העשים הם פרפרי לילה , הנמנים עם סדרת הפרפראים שבמחלקת החרקים . המדענים מכירים כ - 120,000 מינים של עשים ומחלקים אותם למשפחות ולסוגים רבים . יש המכנים בשם עשים את כל פרפרי הלילה , אך לרב הכונה היא לקבוצה מצמצמת יותר של פרפרי לילה קטנים שצבעם חום , אפר או שחר . כשאר הפרפראים גם העשים מקימים מחזור חיים שבו יש גלגול מלא . למעשה , לא נתן להצביע על גורם המבדיל באפן מהותי בין העש לפרפר . מזיקי הצומח העשים נקראים לרב על - שם המזון שממנו נזונים זחליהם . כך נקראת עשית המצליבים , המכנה גם " עש הכרוב " על - שם הכרוב שזחליה מכרסמים . זחלי עשפרי התפוח חיים על פרות התפוח וזחלי עשפרי האשכול נזונים מענבים . מינים רבים של עשים גורמים נזק לאדם ולמשקו . בולטים ביניהם עשנור התירס , שזחליו חודרים לתוך אשבולי התירס ומשחיתים אותם . הם אף אינם בוחלים בצמחי תרבות אחרים . זחלי עשפרי האשכול גורמים נזק לאשכולות ענבים מבשילים . זחלי עשפרח ההדרים תוקפים עלים , פרחים ואף את קלפת הפרי של הדרים שונים . עשפרי המשמש פוגע בפרות המשמש והאפרסק ועשבחנין התבואה פוגע בגרגרי הקמה המבשילה . כנגד עשים אלה ואחרים פתחו המדענים חמרי רסוס ורעלים שונים , העולים למשק כסף רב ומזהמים את המזון . מזיקי האדם כמה ממיני העש פוגעים ברכוש האדם . עשבחנין התבואה תוקף אסמים וזחליו מסגלים לחבל ביבולי הגרעינים המחזקים באסם . מיני עשנור הדונג תוקפים כורות , וזחליהם , המסגלים לעכל את הדונג , הורסים את חלות הדבש ומביאים חרבן על הכורת . הכשר לעכל את הדינג מגבל למיני בעלי - חיים מועטים , וזחלי עשנור הדונג הם מן הבולטים שבהם . בכשר עכול מיחד מצטינים גם עש הבגדים , עש הפרוות , עש המרבדים ועש הספרים . זחלי העשים האלה מעכלים את חלבוני השער והצמר ואת תאית הניר וחופרים מעין מחלות בבגדים ובמרבדים ובספרים וגורמים להם נזקים כבדים . נקבת עש הבגדים מטילה יותר ממאה ביצים שמהן בוקעים הזחלים הזעירים המסגלים להשחית בגדי צמר יקרים . כנגד זחלים אלה נוהגים לשים בין הבגדים חמרים כנפטלין וגלובול , שאדיהם קוטלים את זחלי העש ואף את העשים הבוגרים . גם אורור טוב של בגדי הצמר וחשיפתם לאור גורמים למותם של הזחלים . טפול דומה כדאי לתת גם לספרים כדי להצילם מזחלי העש . חרקים פרפרים עשו בנם הבכור של יצחק ורבקה ואחיו התאום של יעקב . אבי שבטי אדום . צאצאיו היו למושלים בארץ אדום . על עשו ויעקב מספר בספר בראשית ( כה - לו ) . עשו מתאר כאיש ציד אדמוני ושעיר " כלו כאדרת שער , גס והפכפך . הוא לא יחס חשיבות לזכות הבכורה שלו ( הוא נולד לפני יעקב ) ומכר איתה ליעקב תמורת נזיד עדשים . אולם ברכת אביו לפני מותו היתה חשובה בעיניו , והוא התמרמר מאוד על כך שיעקב לקח אותה ממנו במרמה . כעסו היה כה רב , עד שיעקב נאלץ לברח מפחד נקמתו אל בית דודו לבן אשר בחרן . כעבר עשרים שנה , כאשר חזר יעקב מחרן לארץ כנען , סלח לו עשו ובא מארץ שעיר לקדם את פניו . הערצב חי באדמה וגורם שם נזקים חמורים לצמחי הירק והנוי . כדי למלט את עצמו מגינה מושקת כהלכה מגיח הערצב מחורו ושוחה החוצה . העש מצויד בצבעי הסוואה מעולים המסייעים לו בשעת סכנה . העש נוהג להפיל עצמו על הקרקע ולהיעלם כך מעיני אויביו .

קודם  |  הבא