|
עמוד:18
ערובין תקנות שהתקינו חז"ל המאפשרות , בתנאים מסימים , להעביר משאות בשפת ולצאת מחוץ לתחום השבת . ערוב חצרות הוא התקון שקבעו חכמים כדי לאפשר העברת משא בשבת מרשות אחת לרשית אחרת : מחצר לחצר , משכונה לשכונה וכדומה . כיצד עוולים זאת ? כל תושבי החצר מגישים לפני השבת מאכל בביתו של אחד מהם , ואז רואים את החצר ואת הבתים שבה כאלף הם רשות אחת . כן נוהגים להתקין עמודים משני צדי הרחוב וחוט מתוח עליהם , ועל ידי כך מצרפים את החצרות ואת הרחובות לרשות אחת . בלשון היום - יום קוראים לחוט זה " ערוב " יתם . ערוב תביילין הוא התקון שנועד להתיר את האפיה והבשיל ביום טוב לכבוד שבת . לפי הדין מתר לאפות ולבשל ביום טוב , החל בערב שבת , רק את צרכי החג ולא בשביל השבת הבאה לאחריו . על פי התקון מניחים פת עם תבשיל ( ביצה ) בערב חג ( יום ה') במקום מיחד , לצרכי שבת . על יסוד זה מבשלים ואופים ומדליקים נרות למחרת לכבוד שבת . ערוב תחומין הוא תקון שנועד לאפשר לאדם לצאת מחוץ לתחום שבת הקבוע שהוא אלפים אמה ( ארך האמה הוא כ - 48 סנטימטר ) ממקום מושבו . התורה צותה : " שבו ( בשבת ) איש תחתיו , אל יצא איש ממקומו ביום השביעי " ( שמות טז כט ) . כלומר - נאסר על היהודי ללכת בשבת דרך ארכה מחוץ למקום מושבי . אמרו רבותינו : מי שדר בעיר רשאי לילך בכל העיר כלה , וגם מחוצה לה , אלפים אמה לכל עבר . וכיצד עושים " ערוב תחהמין"? אדם מניח לפני השבת בקצה התחום מזון שתי סעודות , ואת המקים רואים כאלו הוא ביתו ומתר לו לילך בשבת ממקום שבתו החדש אלפים אמה לכל כוון . על ידי כך הוא מוסיף לו תחום שבת . הלכה שבת ערי מקלט כנוין של שש ערים בארץ - ישראל , שהקצו בתקופת ההתנחלות כמקומות מקלט מפני גואלי דם . ברחו אליהן בני אדם שהרגו בשגגה או מתוך התגוננות . ערי המקלט היו : בצר - בנחלת שבט ראובן , רמות גלעד - בנחלת דן , גולן - בבשן בנחלת מנשה , שבעבר הירדן המזרחי ; קדש - בגליל , שכם - בהר אפרים ; וחברון בהר יהודה - בעבר הירדן המערבי . על ערי המקלט מספר בספרים ימות ( כא יב - יג ; יד ) ובמדבר ( פרק לה ) , והן נזכרות גם ביהושע ( פרק כא ) . אדם שרצח בשגגה והצליח להמלט מגאלת דם אל אחת משש ערי המקלט , זכה למשפט הוגן . אם לא נמצא אשם ברצח בכונה תחלה , היה רשאי לשבת בעיר המקלט עד מות הכיהן הגדול באותה תקופה . אחר כך הוא היה רשאי לצאת מעיר המקלט ודמו לא היה עוד הפקר . אולם אם נמצא אשם , החזירו אותו למקום שממנו ברח ושם דנו אותו למיתה . המנהג של ערי המקלט היה נפוץ בארץ בתקיפת השופטים . בתקופת המלוכה התגבשה חקה , שבטלה את מנהג גאלת הדם , ובמקרא אין עוד עדיות על ערי מקלט בתקופה זו . החוקרים טוענים כי למנהג של בריחה לערי מקלט קדם המנהג של אחיזה בקרנות המזבח ( שמות כא יד ) שסיע להנצל מגאלת דם . ערי המקלט היו נהוגות גם בקרב ארצות ועמים קדומים אחרים כגין מצרים ויון . נתנה בהן חסות עד אריכת המשפט לא רק לרוצחים בשוגג אלא גם לרוצחים במזיד , וכן לעבדים נמלטים , לבעלי חובות ועוד . גאלת דם עריכת - דין תחום מקצועי העוסק בנושאים שונים הקשורים לחק ולמשפט . על פי החק רק לעורך - דין מתר לעסק בפעלות הבאות למען אדם אחר : ליצג אדם או תאגיד בבתי - משפט , בתי - דין או גופים אחרים בעלי סמכיות שפוטיות או סמכיות הדומות לשפוטיות , ובפני רשיות המדינה . רק עורך - דין רשאי לתת יעוץ משפטי וחוות דעת משפטיות , ולערך מסמכים בעלי אפי משפטי . כדי שאדם יוכל להיות מיצג על ידי עורך - דין , עליו למסר לו יפוי כח . אדם יכול להיות עורך - דין אם מתקימים כל שלשת התנאים הבאים : הוא בעל השכלה משפטית גבוהה : בוגר פקולטה למשפטים בישראל או בית - ספר למשפטים בחוץ לארץ שהכר לצרך זה , או בוגר מכללה מכרת למשפטים ; הוא עבר תקופת התמחות אצל עורך - דין או שופט ; הוא עמד בבחינה שעורכת לשכת עורכי - הדין . לשכת עורכי - הדין היא גוף שהוקם על פי החק , ובה חברים כל עורכי הדין בישראל . הלשכה רושמת את המתמחים בעריכת - דין ומפקחת על ההתמחית שלהם . היא מסמיכה עורכי - דין על ידי קבלתם כחברים בלשכת עורכי - הדין . בית - משפט יפוי כח ערמון הערמון הוא אחד העצים הגדולים והמרשימים המצויים באירופה . זהו עץ ענק ורחב צמרת , ממשפחת האלוניים , המתנשא לעתים לגבה 20 מטרים ומאריך ימים עד 150 שנה . עליו ארכים , מחדדים ומשננים בצדיהם , עצתו משבחת ופרותיו מזינים . משפחת האלוניים , שעמה נמנה הערמון , היא משפחה גדולה , הכוללת כ - 700 מיני עצים הנפיצים בעקר באזורים הממזגים של כדור הארץ . בארצנו מיצגת משפחה זו רק על ידי מיני אלון שונים , אולם ברחבי העולם ידועים גם מיני עצים אחרים הידועים בעצתם המשבחת והקשה . הידועים ביניהם הם האשור , האלון והערמון . בעילם מצויים 10 מיני ערמון . הערמון התרבותי הצומח באירופה הוא החשוב שבהם . הערמון האמריקני הוא עץ ענק , המתמר לגבה של 30 מטר , והערמון היפני הוא עץ קטן יחסית - גבהו רק עד 10 מטרים , אך הוא מצטין ביפיו . העץ ושמושיו הערמון הוא עץ חד - ביתי , כלומר פרחיו הנקביים והזכריים מצויים על אותי עץ . הפרחים זעירים הבעלי ששה עלי עטיף
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|