|
עמוד:17
אמן הספור הקצר יוסף אדריס ( חי בשנים 1927 - 1992 ) ; וכותב הרומנים נגיב מחפוז , הידוע ב " טרילוגיה הקהירית " שלו . חלק מספריו תרגמו לעברית . בתחום השירה בלטו המשוררים העיראקים , ומביניהם המשוררת נאזכ אלמליכה ( חיה בשנים 1923 - 1992 ) , שנודעה בקבץ שיריה " רסיסים ואפר " ; וכן משוררים סורים ולבנונים ובראשם אדוניס ( נולד ב - 1930 ) בקבץ שיריו " שירים ראשונים " . בתקופה השניה של הספרות הערבית החדשה , שהחלה בשנות ה - 60 ועדין נוצרת בימינו , בולטים יוצרים ערבים לא רק ממצרים אלא גם ממדינות ערב האחרות . בתחום הספרת המשיך ליצר הסופר המצרי נגיב מחפוז , וכן המצרים פתחי ע'אנם ( נולד ב - 1924 ) ; יוסף אדריס עבד אלחכים קאסם ( חי בשנים 1935 - 1990 ) ; ואבראהים עבד - אלמגיד ( נולד ב - 1946 ) ואחרים . העיראקי מחמד ח'דיר ( נולד ב - 1940 ) ; הסורי זכריא תאמר ( נולד ב - 1930 ) , הלבנוני סהיל אדריס ( נולד ב - 1925 ) , המרוקני מחמד בראדה ( נולד ב - 1938 ) ואחרים . מבין הסופרים הפלשתינים תפסו מקום של כבוד אמיל חביבי ( חי בשנים 929 1 - 1996 ) ועיסאן כנאפי ( חי בשנים 1936 - 1972 ) . בתחום השירה רבה היתה תרומתם של המשורר המצרי צלאח עבד אלסבור ( חי בשנים 1931 - 1981 ) ; המשורר הפלשתיני מחמוד דרויש ( נולד ב - 1942 ) ; המשוררת הכויתית סעאד אלצבאח ( נולדה ב - 1942 ) והמשורר המרוקני מחמד בניס . אבן סינא אבן רשד אסלאם דרמה חביבי , אמיל ח'ליף חרוז ומשקל לשונות ( שפות ) משל ספור קצר ונובלה סנה עות'מאנים עבאס , בית ערבים פלשתינים קראן רומן רמב"ם שיעה שירה שמיים תור הזהב ראו ערכים נפרדים לארצות הנזכרות בערך זה . ערד עיר בנגב המזרחי , כ - 45 קילומטרים ממזרח לבאר שבע , על כביש באר שבע - ים המלח . נקראת על - שם ערד הקדומה הסמוכה לה . מספר תושביה כ - 22,000 . בשנת 1995 קבלה מעמד של עיר . ערד הוקמה ב - 1961 במסגרת מדיניות פזור האכלוסיה וישוב אזורי הספר וכדי לשמש מקום מגורים לעובדי מפעלי ים המלח . על כן נבנתה סמוך להם ( כ - 25 קילומטרים מסדום ) . מאחר שבאזור שורר חם רב כל ימות השנה , היא הוקמה במקום גבוה : כ - 500 מטרים מעל פני הים התיכון ( וכמעט 900 מטרים מעל פני ים המלח ) . בזכות גבהה שורר בה אקלים נוח - לא חם מדי ויבש - גם בקיץ . למתכנני העיר נתנה יד חפשית לנסות בה שיטות בניה לא מקבלות , שיתאימו לאקלים המדברי . בתכנון החלט על בניה צפיפה ומגבשת , כדי שמצד אחד תהיה הגנה על הבתים מפני הרוחות ואבק המדבר , ומצד אחר יהיו ביניהם מרחבי ירק פתוחים . העיר נבנתה שכונות - שכונות , והחיים העירוניים מתנהלים בכמה מוקדים . גם אכלוסית העיר תכננה בקפידה . המתישבים הראשונים היו ותיקים בארץ וזוגות צעירים , רבם בעלי מקצוע העובדים במפעלי ים המלח ובמפעלים שנוסדו בערד ובסביבתה . לאחר זמן ישבו בה גם עולים חדשים . במשך הזמן התישבו בערד גם עובדי מפעלי התעשיה הכימית שמדרום לעיר . תנאי האקלים במקום נמצאו טובים לחולי אסתמה ( קצרת ) ומחלות אלרגיות , ובשבילם הוקמו בעיר מלונות ובתי - הבראה . במרחק של כ - 20 קילומטרים ממנה מצויים מעינות המרפא של עין בוקק וחמי זהר . ערד גם סמוכה לאתרים היסטוריים וארכאולוגיים חשובים , כגון תל ערד , מצדה ועין גדי . משנת 1983 נערך בה מדי שנה פסטיבל הזמר העברי , שאליו נוהרים רבבות בני נער ומבגרים . בשנים האחרונות מופיעים בו זמרים וזמרות נודעים , ולהקות בולטות של הזמר העברי העכשוי . במסגרת הפסטיבל מתקימת הופעה לילית במצדה . תל ערד כ - 0 1 קילומטרים ממערב לערד החדשה מצוי תל ערד , שעליו שכנה ערד הקדומה - שהיתה עיר חשובה בגבול נחלת יהודה , על הדרך הראשית לאדום . בחפירות שנעשו במקום נחשפו עיר כנענית ומצודה ישראלית . הישוב הישראלי נבנה במאה ה - ו ו לפני הספירה כישוב פרזות קטן ובמרכזו מתחם מקדש , שבו נתגלו במה ומזבח . באותו מקום נבנה במאה ה - 10 לפני הספירה מקדש ישראלי - המקדש הראשון שהתגלה בחפירות בארץ - ישראל . מבחינת כוונו , חלקתו הפנימית והמתקנים שבו , היא מתאים לתאור המקראי של מקדש שלמה בירושלים . המקדש היה חלק ממצודה , שהוקמה אולי בימי שלמה . מצודה זו , שנהרסה ונבנתה חליפות , שמשה כמרכז ממלכתי - צבאי ומנהלי עד סוף ימי בית ראשון . בעת החדשה נעשה נסיון מענין להתישב ליד תל ערד . בימי השלטון הטורקי - עות'מאני הכרזו האדמות שבסביבתו נכסי הממשלה ( ג'פתלכ ) , ולאחר מלחמת העולם הראשונה מסרו שלטונות המנדט חלק מהן למתישבים יהודים משחררי הגדודים העבריים ( ביניהם יצחק בן צבי , לימים נשיאה השני של מדינת ישראל ) . אלה הקימו בשנת 1921 משק קטן במקום , אך מחמת המחסור במים נאלצו לעזבו . אדום , אדומים בן צבי , יצחק גדודים עבריים יהודה ים המלח מנדט נגב סדום העיר הדרומית ערד נחשבת להצלחה בתולדות ההתיישבות היהודית בנגב . זהו מקום פורח ומשגשג , שבתיו מותאמים לאקלים החם והיבש . רבים מתושבי ערד מוצאים את פרנסתם בתעשיות המבוססות על המחצבים המצויים בסביבה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|