|
|
עמוד:15
שטחים ערביים על ידי מדינות מערביות נוספות , כמו אנגליה ואיטליה , הובילו אף הם לשנויים רבים . מפגש זה עורר שלוש תגובות : חקוי מתוך התבטלות , שהתבטא במחיקת התרבות הערבית או בהתעלמות ממנה ; דחיה מחלטת של תרבות המערב ; ושלוב יל שתי התרביות . קבוצת היוצרים התומכת בשלוב היא הבולטת והשלטת בספריות ערב . לצד אלה גברה גם ההתענינות במורשת הספרותית יל ימי הבינים . כיום משמשות מצרים , שבה התגבשה הספרות הערבית החדשה , ולבנון כמרכזי הפעילות התרבותית הערבית . הלשון הערבית הלשון הערבית שיכת למשפחת השפית השמיות . שמות ערביים מופיעים לראשונה - בכתב לא - ערבי - בכתובות אשוריות מן המאה ה - 9 לפני הספירה . הכתובות הידועות הראשונות בכתב ערבי הן מן המאות ה - 3 וה - 6 לספירה . העבדה שכתובות אלה הן נוצריות , מרמזת על האפשרות , שממציאיו ומפתחיו הראשונים של הכתב הערבי היו נוצרים , ככל הנראה מממלכת אלחירה , שממערב לנהר הפרת . סמוך להופעת האסלאם רוחה השפה הערבית הספרותית , שהיתה אחידה בכל חצי האי ערב . בשפה זו נכתבו השירה והמשלים ובה נשאו הנאומים . בשפה הספרותית חברו בראשית האסלאם הספר הקדוש למסלמים - הקראן , נאומי מחמד ואגרותיו , המסורות על חיי מחמד ועוד . לצדה היו קימים ניבים שבטיים מקומיים . עם הכבושים הערביים הגדולים התרחב מאוד תחום שליטתה של השפה הערבית . בתחלה היא היתה לשון הכובשים בלבד , אולם מכיון שהממשל והמנהל השתמשו בה , וכן בשל הייתה לשון הקראן - התפשטה הערבית גם בקרב העמים הנכבשים והחליפה את השפות המקומיות , ביניהן הפרסית , הארמית - סורית , היונית והקופטית . בעקבות המגעים שהיה לה עם לשונות רבית אחרות חדרו לערבית שבהשים רבים , וכדי לבלם תהליך זה הוחל למן המאה ה - 8 בפתוח דקדוק ומלונאות של הערבית הספרותית המקורית . עם זאת נוצרה לצד הערבית הספרותית הכתובה " ערבית בינונית " , היא השפה המדברת . בתקופות שלטונם של הממלוכים והעות'מאנים הצטמצם תחום שליטתה של הערבית ונבלמה התפתחותה של הלשון הספרותית . במאה ה - 19 שבה הערבית והתעוררה בהשפעת המגע עם עמי אירופה והכנסת הדפוס לשמוש בארצות ערב , דבר שאפשר הדפסת ספרות ערבית קדומה והוצאתן לאור של עתונות וספרות חדשה . היום הערבית הספרותית - לשון הספרים , הרדיו , הטלויזיה והעתונות - משתפת לכל הארצות הדוברות ערבית , אם כי קימים הבדלים , לעתים נכרים , בין הניבים הערביים המדברים באזורים שונים בעולם הערבי . הספרות הערבית הקלסית הספרות הערבית היא מן הספריות העשירות בעולם . היא כוללת ספרות מדעית , פילוסופית ודתית , שירה , משלים , אגרות , נאומים ומקאמות ( שירים בעניני היום - יום הכתובים בפרוזה מחרזת ונמלצת ) . את הקפה העצום של הספרות הערבית אפשר להסביר בתחומי ההשפעה הנרחבים של השפה הערבית באימפריה המסלמית , ובכך שבני עמים שונים , מסלמים ובני דתות אחרות שחיף בחסות המסלמים ( כמו היהודים והנוצרים ) , כתבו ערבית . ראשיתה של הספרות הערבית בשירה , שהתפתחה בחצי האי ערב ובממלכות הערביות שבשוליו עוד לפני האסלאם . שירה זו חברה במתכנת קבועה מבחינת המשקל והחריזה וגם נושאיה היו קבועים . בתקופה שלפני האסלאם הופצו השירים בעל - פה ורק במאית הראשונות לאסלאם העלו באסלאם , כמו ביהדות , קיים איסור על עשיית פסל או תמונה של אדם . בשל כך הפך הכתב הערבי המסוגנן , הנראה בתמונה , לאמצעי הקישוט העיקרי במסגדם ובארמונות הח'ליפים , האלף - בית הערבי . הלשון הערבית נמנית עם משפחת השפות השמיות , וכמו העברית גם היא נכתבת מימין לשמאל .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|