מתוך:  > אביב חדש 11 > מפלגה

עמוד:195

דיקטטוריים , רודניים . במערכת כזאת המפלגה מזהה עם השלטון , ונמנע קיומה של כל אופוזיציה לה . קיומן של מפלגות רבות מדי עלול לפגע בפעילותה של המדינה . כאשר קולות הבוחרים מתפצלים בין מספר גדול של מפלגות , קשה מאוד להקים ממשלה יציבה . הפעילות המפלגתית פעילות המפלגות משתנה על פי הארועים המתרחשים במדינה ובתוכה , ומגיעה לשיאה לפני בחירות . הפעילות המפלגתית מתגברת כאשר עומדות להתקבל החלטות חשובות במדינה , כמו חתימה על הסכמי שלום . במקרים כאלה המפלגות מארגנות אספות הסברה , מחתימות על עצומות ומגיסות חברים לפעלה . כדי לאפשר את פעילותה על המפלגה להשיג מקורות ממון . מקורות הממון של המפלגה הם עצמיים כמו מסי חבר , תרומות , מגביות או רוחים מהשקעות כלכליות שונות , וכן מקורות ממון חיצוניים כמו הקצבות ממשלתיות . במדינות שונות , ובהן ישראל , מחיב החק להשתתף בממון הוצאות המפלגות מכספי משלם המסים , כדי לפטר אותן מן הפתוי להשיג תמיכה תמורת טובות הנאה . הכספים מיעדים לממון המנגנון הקבוע של המפלגה , לפעילות הסברתית שוטפת ובעקר לנהול תעמולה בתקופת הבחירות . המפלגות בישראל בישראל קימת מערכת רב - מפלגתית , שמקורה בגורמים היסטוריים ובשיטת הבחירות הנהוגה בה המעודדת רבוי מפלגות . מספר המפלגות המתמודדות בבחירות בישראל הוא בין 12 ל - 15 . מפלגות אחדות נוסדו עוד לפני קום המדינה והיו קשורות לתנועות ציוניות בגולה , שפעלו להקמת מדינה יהודית בארץ - ישראל . יש מפלגות שהשתתפו במוסדות הישוב ובהסתדרות הציונית לפני קום המדינה . התפקיד החשוב שמלאו המפלגות היהודיות הותיקות לפני קום המדינה הביא לכך שמרביתן , ובעקר הגדולות שבהן , חדרו לתחומים שאינם פוליטיים כגון : בריאות , סעד , שכון , עבודה וחנוך . לכמה מפלגות ובעקר לגדולות שבהן כמו מפלגת העבודה , מפלגת הלכוד והמפלגות הדתיות יש תמיכה גם בקרב הקהלות היהודיות בגולה וכן יצוג בהסתדרות הציונית . במפה הפוליטית הישראלית בולטות שתי מפלגות גדולות , והשאר קטנות ואפלו זעירות . בשל רבוי המפלגות בארץ נאלצו המפלגות הנבחרות להקים כל השנים ממשלות קואליציוניות , הנשענות על מפלגה אחת גדולה ועל כמה מפלגות קטנות . בחירות דיקטטורה דמוקרטיה הסתדרות הציונית העולמית טוטליטריות ישראל , מדינת - המשטר קואליציה ואופוזיציה ראו גם ערכים נפרדים לרב התפלגות בישראל . המפלגה הליברלית מפלגה ישראלית , שהיתה קימת כגוף עצמאי ארבע שנים בלבד ואחר הפכה שתפה ב " לכוד " . חבריה דגלו בנהול כלכלה חפשית ונטו ימינה בדעותיהם הפוליטיות . המפלגה הליברלית הוקמה ב - 1961 בעקבות האחוד בין " הציונים הכלליים " , שהיתה המפלגה הגדולה יותר , ו " המפלגה הפרוגרסיבית " . בבחירות שנערכו באותה שנה קבלה המפלגה החדשה 17 מושבים בכנסת והיתה יחד עם מפלגת " חרות " המפלגה השניה בגדלה במדינה . תולדות המפלגה " הציונים הכלליים " הקימו את המפלגה הליברלית כדי לקרא תגר על השלטון של מפא"י במדינה . בבחירות שהתקימו ב - 1951 קבלו הציונים הכלליים 20 מושבים בכנסת והיו המפלגה השניה בגדלה . בבחירות שהיו ב - 1959 ירד כחם לשמונה חברי כנסת . לעמתם , שמרו הפרוגרסיבים על נציגות כמעט קבועה בכנסת , ששה ח " כים . תוצאות הבחירות ב - 1961 לא ספקו את ראשי הציונים הכלליים לשעבר . הם נענו לקריאתו של מנחם בגין , מנהיג " חרות " , פרשו ב - 1965 מהמפלגה המאחדת והקימו את גח"ל - גוש חרות - ליברלים . הציונים הכלליים נטלו עמם לגח"ל את השם ליברלים . הפרוגרסיבים קראו לעצמם ליברלים עצמאיים . מעמד שוה וירידה הליברלים שבגח"ל היו בעלי דעות מדיניות מתונות , חלוניים בהשקפת עולמם , תומכים נלהבים של רעיון היזמה החפשית במשק וההתערבות המזערית של המדינה בתחומי החיים השונים . ראשי הליברלים התנגדו לפרישת גח"ל מממשלת הלכוד הלאמי ב - 1970 בשל תכנית רוג'רס ( תכנית שגבש הממשל האמריקני , שלפיו תסוג ישראל ממרבית השטחים שכבשה תמורת שלום ) , ותמכו בהקמת ה " לכוד"ב - 1973 . גם בגח"ל וגם ב " לכוד " הבטחה להם נציגות בכנסת . הנציג הבכיר של הליברלים בבחירות " המהפך"ב - 1977 ( חלופי השלטון בישראל ועלית ה " לכוד " ) - שמחה ארליך , היה שר האוצר בממשלה הראשונה של מנחם בגין . בשנות ה - 80 נשחק מאוד כחם של הליברלים ב " לכוד " , בתחלת שנות ה - 90 התמזגו " חרות " והליברלים למעשה למפלגה אחת . בגין , מנחם בחירות חרות ננסת לכוד מפא"י מפלגה ציונים כלליים המפלגות מייצגות קבוצות שונות באוכלוסייה שיש להן צרכים , עמדות ושאיפות שונות . ישראל מתאפיינת בריבוי מפלגות , המצביעות על המגוון הגדול הקיים בחברה הישראלית . בתמונה - פתקי הצבעה בקלפי , בבחירות לכנסת שנערכו 1992 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר