עמוד:185

מהתקופות הכלקוליתית והישראלית ומימי מרד בר - כוכבא . גם כאן התגלו שרידי מצדים רומיים , שנועדו למנע את בריחת המורדים . ב " מערת החצים " נמצא מטמון חצי ברזל וקני עץ של לוחמי בר - כוכבא , וב " מערת המגלות " נמצאו שרידי מגלות הכתובות עברית , יונית וארמית , וכן שרידי תפלין . ב " מערת האגרות " שבנחל משמר , התגלו השרידים החשובים ביותר ללמוד תקופת מרד בר - כוכבא . במערה זו , שהכניסה אליה היא דרך מצוק תלול כ - ו 00 מטר מתחת לגדת הנחל וכ - 200 מטר מעל אפיקו , התגלו כלים , שלדים והעקר - תעודות רבות . ביניהן קטעים מספרי המקרא ותעודות הנושאות תאריכים לפי מנין שלטונו של בר - כוכבא . לדגמה : " באחד לאיר שנת חדא לגאלת ישראל על - יד שמעון בר כוסיבא נשיא ישראל " . התעודות הראשונות הנושאות את שמו של שמעון בר - כוסיבא התגלו ב - 1951 בואדי מרבעאת , בחלקו התחתון נחל דרגות . בנוסף לכך נמצא ב " מערת האגרות " ארכיונה הפרטי של בבתא בת שמעון , ובו תעודות הכתובות בנבטית , ביונית ובארמית . התעודות , המתיחסות לפרק הזמן שבין השנים 93 ו - 32 1 לספירה , עוסקות בעניניה האישיים של בבתא , ומתוכן אפשר ללמד רבות על חיי היום - יום של היהודים באותה תקופה חשובה , שהידיעות הקודמות עליה היו מועטות ביותר . ארכאולוגיה ארץ - ישראל - היסטוריה בר - כוכבא , שמעון מגלות הגנוזות מצדה מרד הגדול עין - גדי רומא העתיקה תקופה הכלקוליתית " מערך " גוף פוליטי שנוצר בעקבות אחוד של מפלגות הפועלים , התומכות בציונות ובסוציאליזם . האחוד נעשה תוך שמירה על המסגרת העצמאית של כל אחת מהמפלגות השתפות . המערך הראשון , הקצר , הוקם ב - 1965 בין מפא"י ( מפלגת פועלי ארץ - ישראל ) ובין " אחדות העבודה - פועלי ציון " בעקבות הפרישה של רפ"י ( רשימת פועלי ישראל ) ממפא"י . מפא"י היתה מאז קום המדינה המפלגה הגדולה ביותר בישראל , ורפ"י פרשה ממנה על רקע " עסק הביש " הידוע גם בשם " פרשת לבון " . בראשות רפ"י עמדו דוד בן גריון , משה דין , יצחק נבון , שמעון פרס ואחרים . בראש " אחדות העבודה " עמדו יצחק טבנקין , יגאל אלון וישראל גלילי . ה " מערך " נצח בבחירות שהתקימו ב - 1965 , לאחר שקבל 45 מושבים בכנסת , ולוי אשכול המשיך לעמד בראשות הממשלה . רפ"י ישבה על ספסלי האופוזיציה . לאחר מלחמת ששת הימים חזרה רפ"י למפא"י . בינואר 1968 התאחדו מפא"י , רפ"י ו " אחדות העבודה " למפלגה אחת , " העבודה " . המערך השני ו " המהפך " בשנת 1969 , לקראת הבחירות לכנסת השביעית , הקימו מפלגות " העבודה " ומפ"ם את המערך השני . חייו של גוף זה היו ארכים יותר מקודמו . מטרתו היתה התמודדות משתפת בבחירות לכנסת , להסתדרות ולרשיות המקומיות , וכן שתוף פעלה בכל מסגרות החיים הפוליטיים . בכך התכנסו כל מפלגות השמאל הציוני , בפעם הראשונה , תחת קורת גג אחת . בבחירות זכה ה " מערך"ב - 56 מושבים בכנסת והקים את הממשלה . מפלגת " העבודה " ומפ"ם , הקטנה ממנה בהרבה , שמרו על המסגרות העצמאיות שלהן . בנושאים אחדים , בעקר בתחומי דת ומדינה , היה לנציגי מפ"ם חפש הצבעה . במהלך שנות קיומו של ה " מערך " היו כחות חזקים בשני מרכיביו שקראו לאחוד מלא , וכחות לא פחות חזקים שקראו לפרוק השתפות . זמן קצר לאחר הבחירות נפטר ראש ה " מערך " , לוי אשכול , וגולדה מאיר החליפה אותו בראשות הממשלה , ה " מערך " ומפלגת " העבודה " . בבחירות לכנסת השמינית , שנערכו בסוף דצמבר 1973 , זמן קצר לאחר מלחמת יום הכפורים , קבל ה " מערך " 51 ח " כים . באפריל 1974 , בעקבות לחץ - המערך - נוצר משני איחודים . תחילה התאחדו מפא"י האחדות העבודה : ואחר כך . מפלגת העבודה - ומפ - ם . בתמונה - חברי - המערך - דרוכים למאבק ערב מערכת הבחירות , מערות מדבר יהודה שימשו מאז ומתמיד מקום מסתור למתבודדים ולנרדפים . במערות אלה התגלו - המגילות הגנוזות : כתבים של חברי כת יהודית המכונה " היחד " , שחיו באיזור מהמאה ה - 2 לפני הספירה ועד לתקופת המרד הגדול ( שנת 70 לספירה ) .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר