מצוות

עמוד:203

מערכת אספקת המים בסביבה הקרובה למצדה אין שום מקור מים קבוע , אף על פי כן הצליח הורדוס לספק לה מים רבים הודות למפעל מים אדיר , שאף יוסף בן מתתיהו מזכיר אותו כפלא הגדול של מצדה . מפעל המים היה בנוי מסכרים שהוקמו לרחב שני הנחלים הסמוכים למצדה , שבהם זורמים בחרף מי שטפונות . הסכרים הטו את המים אל תעלות בנויות , שבהם זרמו המים בשפוע אל מערכת ברכות חצובות בשתי שורות במדרון המערבי של הצוק . התכולה הכוללת של הברכות היתה כ - 40,000 מטרים קביים , ומהן נשאבו המים והעברו בכדים אל הבורות שבמשטח הצוק . החיים במצדה בימי המרד בחפירות התגלו ממצאים רבים מימי המרד הגדול שהתנהל בשנים 66 - 73 . המורדים ומשפחותיהם השתמשו בחלקים שונים שנלקחו מהארמונות שנבנו בימי הורדוס - רצפות עץ ותקרות , כותרות וחליות עמודים - כדי לבנות ולרהט את בתיהם . הם עצמם השתכנו בארמונות הקטנים , שהיו צמודים מדרום - מזרח לארמון המערבי , וכן במבנים נוספים , בעקר בחדרי חומת הסוגרים ובמגדלי החומה . בחדרי החומה התגלו הרבה חפצים של המורדים : בגדים , כלי עור וכלי בית . בניני הצבור שעל ההר נשרפו על תכולתם , אולם רבים מחדרי החומה לא נשרפו ובכמה מהם התגלו ערמות גחלים ובהן שרידי החפצים - דבר המעיד , כי משפחות המורדים אספו את חפציהן ושרפו אותם במרכז . בחדרים אלה נמצאו גם מטבעות רבים מימי המרד , וכן קטעי מגלות של ספרי הקדש . משפחות המורדים הוסיפו גם מבני מגורים המכנים " המעברות " , ובנו מקואות טהרה , בנין צבורי שתכניתו מרמזת כי שמש אולי כבית - מדרש , ובית - כנסת . בית - הכנסת , שחזיתו פונה לירושלים , הוא הקדום ביותר הידוע לנו , והיחיד מן התקופה שבית - המקדש היה קים . בבורות מתחת לרצפת בית - הכנסת נמצאו קטעים משתי מגלות מספר דברים ומספר יחזקאל . קטעי מגלות נוספים - מספרי בראשית , ויקרא , ומספרים חיצונים וכתתיים - התגלו במקומות שונים על גבי הצוק . ממגלות אלה , שזמנן נקבע על - ידי החוקרים , למדו גם על זמנן של מגלות מדבר יהודה , ועל השתתפותם של בני כת מדבר יהודה - האיסיים כנראה - במרד הגדול . בנוסף למגלות נמצאו יותר משבע מאות אוסטרקונים ( כתובות על גבי חרסים ) , רבם בעברית ובארמית , ומעוטם ביונית וברומית . מענינת במיחד קבוצה של אחד - עשר אוסטרקונים קטנים , כתובים בכתב יד אחד , ועל כל אחד מהם - שם אחד בלבד . על אחד מהם כתוב השם " בניאיר " , אולי אלעזר בן יאיר , מפקד מצדה . יתכן שאלה הגורלות שעליהם מספר יוסף בן מתתיהו : " ואחרי כן הפילו גורל ביניהם , למען ישחט הנלכד בגורל את תשעת חבריו , ואחרי המיתו את כלם יטרף את נפשו בכפו " . מצדה בתקופה הביזנטית ובעת החדשה במאות ה - 5 וה - 6 התישבו במצדה נזירים , ואז הוקמה הכנסיה הסמוכה לחרבות הארמון המערבי . הכנסיה עטרה בפסיפסים , שאחד מהם מתאר צמחים , פרות ודגמים הנדסיים . לפי סגנונה נקבע כי נבנתה במאה ה - 5 . מגורי הנזירים ותאי ההתבודדות שלהם נמצאו בשרידי הבנינים מתקופת הורדוס ומתקופת המרד . פרשת מצדה היא אחד מסמלי הגבורה החשובים ביותר בתולדות עמנו , ועל כן הפך מבצר מצדה מקום עליה לרגל . עוד לפני הקמת המדינה פקדו אותה חברי פלמ"ח במסעותיהם . במלחמת העצמאות נכבש האזור בידי צה"ל , ומאז נוהרים למצדה המוני מטילים ותירים . בני נער רבים מעפילים אליה , לומדים את פרשת הגבורה של המורדים היהודים בעזרת השרידים הרבים שנותרו . שרידים אלה שפצו ושחזרו בתם החפירות , ואף התקנו שבילי גישה אליהם ושלוט מתאים . לרגלי ההר הוקם מוזאון מצדה , שפעל במשך שנים אחדות , ומ - 1971 מפעל רכבל ממרגלות מצדה המוביל את המבקרים במקום עד סמוך לפסגתה . ארכאולוגיה הורדוס ובניו יהודה , מדבר יוסף בן מתתיהו ים המלח מגלות הגנוזות מרד הגדול סדנם עין - גדי קנאים תקופת בית שני מצוות מעשים שהיהודי מצוה לעשותם על פי התורה וההלכה . לפי התלמוד יש בתורה תרי"ג ( 613 ) מצוות . מהן 248 ( רמ"ח ) מצוות עשה - שמצוה לעשותן , ו - 365 ( שס"ה ) מצוות לא תעשה - שאסור לעשותן . לפי האמונה היהודית רמ"ח הוא מספר האיברים בגופו של האדם , ושס"ה מספר הגידים ומספר ימות השנה . חז"ל רצפת פסיפס צבעונית , מעוטרת בפרח מרכזי גדול , ובצורות הנדסיות מעולם הצומח . הרצפה קישטה את הארמון המפואר שהקים לו המלך הורדוס במצדה .

קודם  |  הבא