מצדה

עמוד:202

שהצבא הרומאי ונספחיו כללו כעשרת אלפים איש . הרומאים התכוננו למצור ממשך ובנו שמונה מחנות מצור סביב מצדה , הכשירו דרכים , בנו דיק , שפכו סוללות מצור והקימו מחסני מזון ואספקה . ואמנם , המצור נמשך חדשים אחדים . לאחר שהבינו הלוחמים היהודים כי אין להם תקוה , החליטו לשלח יד בנפשם ולא לפל חיים בידי הרומאים . וכך מספר יוסף בן מתתיהו : " ויבחרו בגורל עשרה מתוכם אשר ישחטו את כלם . וכל אחד השתרע על הארץ ליד אשתו ובניו ההרוגים וחבק בזרועותיו ופשט ברצון את צוארו לשחיטה בידי האנשים אשר מלאו את המעשה הנורא הזה . והאנשים האלה שחטו את כלם בלא רעד . ואחרי כן הפילו גורל ביניהם למען ישחט הנלכד בגורל את תשעת חבריו ואחרי המיתו את כלם יטרף נפשו בכפו ... ככה מתו כלם באמונה כי לא השאירו אחריהם נפש חיה למשך בעל הרומאים ... ולמחרת עלו הרומאים אל מצדה . וכאשר מצאו את המון ההרוגים לא שמחו הפעם על אשר ראתה עינם באויביהם , כי אם השתוממו על רוחם ועצתם הנאדרה , אשר צחקה למות ולא שבה אחור מהמעשה הגדול הזה " . הדבר קרה ביום ט"ו בניסן , בראשון של פסח , שנת 73 לספירה , שלוש שנים אחרי חרבן ירושלים . חפירות ומחקרים במצדה לאחר חרבנה נשכח שמה של מצדה וברבות הימים היא כנתה בפי הבדוים א - סבא . עולי רגל בדורות הקודמים לא סירו באזור נדח ומסכן זה , והראשונים שזהו נכונה את א - סבא עם מצדה היו האמריקנים רובינסון וסמית , שצפו עליה בטלסקופ מעין גדי בשנת 1838 . החוקרים הראשונים שהעפילו למצדה ותארו את חרבותיה היו האמריקני וולקוט והאנגלי טיפינג , שבקרו שם בשנת 1842 . מאז היו במצדה עוד חוקרים שגלו וזהו שרידים נוספים . ביניהם בולט הגרמני שולטן , שישב במצדה חדש ימים בשנת 1932 וסרטט את תכנית המבנים שעליה והמחנות הרומאיים שסביבה . בכך הוא הניח יסוד למחקרים החדשים , שנעשו על ידי חוקרים ישראלים . שמריהו גוטמן זהה את " שביל הנחש " ואת השער המזרחי , וביחד עם עזריה אלון גלה את מפעל המים של הורדוס . מיכה לבנה וזאב משל זהו ב - 1953 את המבנים שבמדרגות הצפוניות עם ארמון הורדוס המתאר בכתבי יוסף בן מתתיהו . תגליות אלו הניעו את המוסדות הארכאולוגיים בישראל לקים סקרי חפירות במצדה , שנערכו בשנים 1955 ו - 1956 . בעקבותיהם נערכו חפירות שיטתיות בשנים 1963 - 1965 בראשות הארכאולוג יגאל ידין , והן חשפו את רב השטח הבנוי שעל מצדה . השרידים שנחשפו מהתקופות שקדמו להורדוס נמצאו חרסים מעטים מהתקופה הישראלית ( תקופת הברזל ) ומטבעות מימי אלכסנדר ינאי . שרידי הבניה הקדומים ביותר במצדה שיכים לימי הורדוס . משטח הצוק של המבצר , הנראה מלמעלה כספינה , ארכו כ - 650 מטר ורחבו כ - 300 מטר . משטח זה הקף בחומת סוגרים , שהיא חומה כפולה המחלקת על ידי מחצות לחדרים . בחומה היו שלושה שערים : במערב - ליד הארמון המערבי , במזרח - בקצה " שביל הנחש " , ובצפון - מערב - " שער המים " , שממנו ירדו לברכות האגירה שבמדרון המערבי . השרידים העקריים , מצפון לדרום , הם : הארמון הצפוני - הבנוי על שלוש מדרגות סלע טבעיות במדרון הצפוני של הצוק . זהו הארמון המתאר בפרוט אצל יוסף בן מתתיהו . בין הארמון הצפוני לבין שאר המבנים שעל הצוק הפריד קיר עבה ומשפע . מאחוריו היתה ככר ובדרומה היה בית - מרחץ גדול ומפאר . מדרום לו היתה מערכת מחסנים עצומה , המרכבת מאולמות גדולים שבהם התגלו שברי כדים רבים . מדרום למחסנים התגלה מבנה שזהה כקסרקטין . מדרום - מערב לו נמצא בנין המגורים הגדול ביותר במצדה , המכנה הארמון המערבי . זה היה הארמון המרכזי ושמש לצרכי מנהלה וטקס , אחד משמונה המחנות שהקימו הרומאים סביב מצדה . עשרת אלפים החיילים הרומאים הקימו גם דייק וסוללה וצרו על פחות מאלף יושבי המצודה .

קודם  |  הבא