מפלגת המרכז

עמוד:196

מפלגת המרכז מפלגה שהוקמה על - ידי פורשי " הלכוד"ו " העבודה " לקראת בחירות 1999 , והתיצבה בין שתיהן בשאלות המדיניות , הבטחוניות והחברתיות . לפני הבחירות לרשיות המקומיות ב - 1998 הודיע ראש עירית תל - אביב רוני מלוא על כונתו שלא להתמודד על ראשות העיריה , לפרש מ " הלכוד " ולהקים מפלגת מרכז חדשה , שתתמודד בבחירות הבאות . משהחליטה הכנסת על הקדמת הבחירות ל - 17 במאי 1999 , הצטרפו אישים נוספים למפלגת המרכז , וביניהם אמנון ליפקין - שחק , שאך סים את תפקידו כרמטכ"ל ודן מרידור , שפרש גם הוא מ " הלכוד " , בעקר בשל בקרתו הקשה על מנהיגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו . לאחר התפטרותו של שר הבטחון יצחק מרדכי מהממשלה בראשות נתניהו , הוא הצב בראש מפלגת המרכז כמעמד לראשות הממשלה . אל מפלגת המרכז הצטרפו חברי כנסת ואישים ממפלגות שונות , אך היא התקשתה לקבע את דרכה האידאולוגית עקב חלוקי דעות בין חבריה . בעוד שרוני מלוא משך שמאלה מבחינה מדינית , ותמך בהפרדת דת ומדינה ובמלחמה חסרת פשרות בכפיה הדתית , ראש הרשימה , יצחק מרדכי , תמך בהדברות עם הגורמים הדתיים , ונחשב נצי יותר מבחינה מדינית . עמדותיה של המפלגה נסחו במצעה בקוים כלליים : חקיקת חקה לישראל שתכלל גם את מגלת זכיות האדם ; פתיחת המשק לתחרות לטובת הצרכנים ; שתוף פעלה בטחוני אזורי ויזום פרויקטים עם המדינות השכנות . סמוך ליום הבחירות הסיר יצחק מרדכי את מעמדותו לראשות הממשלה . מפלגת המרכז זכתה בששה מושבים בכנסת ה - 15 . יצחק מרדכי מנה לשר התחבורה ואמנון ליפקין - שחק מנה לשר התירות בממשלת אהוד ברק . לכוד ממשלה מפלגת העבודה הישראלית מפלגת העבודה הישראלית המפלגה הציונית - סוציאליסטית הגדולה בישראל . ממשיכת דרכה של מפא"י , שעמדה בראש כמה ממשלות בישראל . מפלגת העבודה הישראלית הוקמה בינואר 1968 על ידי שלוש מפלגות : מפא"י , " אחדות העבודה " ורפ"י . בראש המפלגה המאחדת עמד ראש הממשלה לוי אשכול . לאחר מותו ב - 1969 נבחרה גולדה מאיר לתפקיד ראש הממשלה ומנהיגת מפלגת העבודה . בעקבות מלחמת יום הכפורים , והמחדל שהממשלה האשמה בו , נאלצה גולדה מאיר להתפטר ואת מקומה תפס יצחק רבין . יצחק רבין ושמעון פרס התמודדו ביניהם על ראשות מפלגת העבודה , והיריבות הקשה ורווית המתחים ביניהם פצלה את המפלגה לשני מחנות במשך כעשרים שנה . הקמת ה " מערך " ופרוקו בשנת 1969 הקימה מפלגת העבודה , יחד עם מפ"ם הקטנה , את ה " מערך " . שתי המפלגות שמרו במסגרתן החדשה על עצמאות רעיונית וארגונית . בבחירות ב - 1969 היו ל " מערך " 56 חברי כנסת והוא הקים את הממשלה . בבחירות ב - 1973 , שנערכו זמן קצר אחרי מלחמת יום הכפורים , קבל ה " מערך " 51 ח " כים ושוב הקים את הממשלה . הבחירות לכנסת התשיעית ב - 1977 הביאו למהפך והעלו את ה " לכוד " לשלטון . ה " לכוד " זכה גם בבחירות לכנסת העשירית ב - 1981 . לאחר הבחירות שהתקימו ב - 1984 , שבעקבותיהן הוקמה ממשלת אחדות לאמית בראשות ה " לכוד"ו " העבודה " , פרשה מפ"ם מהשתפות עם העבודה וה " מערך " חדל להתקים . בבחירות לכנסת ה - 12 ( 1988 ) קבלה מפלגת העבודה 39 ח " כים . ב - 1990 , פרשה מפלגת העבודה מממשלת האחדות הלאמית לאחר שנסיונו של שמעון פרס להקים ממשלה בראשותו נכשל . ב - 1992 נבחר יצחק רבין למנהיג מפלגת העבודה ולמעמדה לראשות הממשלה , ובבחירות שנערכו באותה שנה נצחה מפלגת העבודה , שקבלה 44 ח " כים , והקימה ממשלת מרכז - שמאל . ממשלה זו חתמה על הסכמי שלום עם הפלשתינים ועל השלום עם ירדן . ב - 4 בנובמבר 1995 נרצח יצחק רבין בתל - אביב על ידי מתנקש יהודי בסיום עצרת למען השלום . שמעון פרס החליף אותו בראשות הממשלה . בבחירות האישיות לראשות הממשלה ב - 1996 הביס מנהיג הלכוד בנימין נתניהו את פרס . זאת בעוד שבבחירות לכנסת קבלה מפלגת העבודה 34 ח " כים ( לעמת 32 ח " כים ל " לכוד " ) . שוב היתה העבודה למפלגה הגדולה בכנסת , אך את הממשלה הקים בנימין נתניהו . לקראת הבחירות במאי 1999 בחרה מפלגת העבודה הישראלית באהוד ברק כמעמדה לראשות הממשלה . אהוד ברק , שהצהיר על מגמתו להיות ראש ממשלה של כלל ישראל , צרף למפלגת העבודה את תנועת " גשר " בראשותו של דוד לוי ואת התנועה הדתית - לאמית " ממד " , ומפלגת העבודה הישראלית היתה ל " ישראל אחת " . הרשימה המשתפת לשלוש התנועות זכתה אמנם רק ב - 26 מושבים בכנסת ה - 15 , אך קבלה יותר קולות ממפלגות אחרות והיתה לרשימה המרכזית בקואליציה בראשותו של ברק . מדיניות ומעשים בתחום המדיני " העבודה " היא מפלגת מרכז , אם כי חלק מחבריה מחזיק בעמדות ימניות מתונות וחלק אחר מחזיק במשך שנים ארוכות נאבקו יצחק רביי ושמעון פרס על ראשות מפלגת העבודה . לבסוף גישרה ביניהם המטרה המשותפת - החתירה לשלום .

קודם  |  הבא