מפוחית - פה

עמוד:192

לרשות הקדמונים לא עמדו כלי מדידה כדגמת אלה שלנו . בדרך כלל הן תארו אזורים מצמצמים ונועדו בעקר לצרכים מעשיים , כגון חלקת קרקעות וציון תעלות ההשקיה שהובילו אליהן . אבל היו גם מפות שהקיפו אזורים שלמים . כך , למשל , נשתמרה מפה בבלית מן המאה ה - 5 לפני הספירה , שתארה את העולם שהיה ידוע אז לבבלים . את היסוד למפאות המודרנית הניחו היונים כבר במאה ה - 5 לפני הספירה , ומטרתם העקרית היתה מדעית . הם גם היו הראשונים שגלו , כי צורת הארץ היא כדור ולא מישור . הרומאים , אחריהם , צירו מפות שנועדו בעקר לנווט , ומבחינה מדעית היתה בהן נסיגה לעמת המפות היוניות , שכן עושיהן ותרו על הדיוק הגאומטרי , ושטח שהיה בעיניהם חסר חשיבות השמט מן המפה . לדגמה , במפת דרכים של האימפריה הרומית מן המאה ה - 4 לספירה צמצמו הים התיכון והים השחר לכדי רצועות צרות , שרחבן סנטימטרים אחדים וארכן כשני מטרים . לעמת זאת צינו בה במפרט את דרכי היבשה , הערים ותחנות הדאר שלארכן , וכן המרחקים ביניהן . התאור הראשון הידוע לנו של ארץ - ישראל נמצא ב " מפת מידבא " מן המאה ה - 6 לספירה , שנתגלתה בכנסיה במידבא שבמואב , היום בירדן . המפה היא רצפת פסיפס המתארת את ארץ - ישראל משתי גדות הירדן , ובשוליה - את האזורים הסמוכים : סיני , מצרים התחתונה ודרום סוריה . המפה אינה מדיקת , ומבלטים בה האזורים והאתרים שמזמיני המפה הנוצרים ומכיניה יחסו להם חשיבות מיחדת . מפות מאחרות יותר של ארץ - ישראל החלו להופיע במאה ה - 14 . היו אלה העתקים של מפות קדומות שאין אנו יודעים על מקורן . המפות שצירו בימי הבינים בארצות המערב , שבהן שלטה הכנסיה הנוצרית , תארו את העולם כמשטח עגל בצורת האות הלטיניות O ) ואת הימים בצורת האות ז . אותיות אלה הן ראשי - תבות של Terrarum Orbis ( כדור הארץ ) , שנחשבו כעין חתימה אלוהית . ברבות ממפות אלה מופיעה ירושלים במרכז , בטבור העולם . יסודות דתיים נוספים , כגון ציורי הקדושים הנוצריים וחגי הנוצרים , מופיעים בהן או בשוליהן . לאחר המצאת המצפן במאה ה - 13 , ובעקבות התגליות הגאוגרפיות במאות ה - 15 וה - 16 , חלה התפתחות עצומה במפאות . הימאים נזקקו למפות גאוגרפיות מדיקות כדי לנוט בבטחה במרחבי הימים , ומסעותיהם הניבו מידע רב על ארצות חדשות , שמלא את החללים במפות הקימות . התפתחות נוספת חלה במאה ה - 18 , עם השתכללות שיטות המדידה והמכשור . כך נולדה המפאות הטופוגרפית , שמטרתה תאור פניה הפיסיים של הארץ במפה בדיוק רב . במאה ה - 20 נמשך פתוח אמצעי המדידה והתפתחה בעקר קרטוגרפיה העוסקת בהכנת מפות נושאיות ( גאולוגיות , אקלימיות , מדיניות , כלכליות , היסטוריות ואחרות ) . שיטות מפוי המפוי נעשה בשיטה הזאת : מודדים בשטח קו בסיסי שארכו כמה קילומטרים . אחר כך מודדים במכשיר ששמו תאודוליט את הזויות שבין שתי הנקדות שבקצות הקו ובין נקדה שלישית הבולטת בשטח . על פי שלושה נתונים אלה ( ארך הקו וגדל שתי הזויות שבקצותיו ) אפשר לחשב בשיטת הטריאנגולציה ( מלשון " טריאנגל " - משלש בלועזית ) את מקומה המדיק של הנקדה הבולטת . כעת בוחרים בשטח נקדה נוספת , ומשתים מבין שלוש הנקדות הקודמות מודדים זויות אליה וקובעים את מקומה המדיק . ממשיכים באותה שיטה אל נקדות נוספות ומפתחים רשת ארצית של משלשים ונקדות טריאנגולציה . הללו משמשות בסיס למפוי ; את כל שאר הנקדות שבשטח מקשרים אל נקדות היסוד הללו . בשנים האחרונות פתחו מכשירים חדישים למדידה אלקטרונית ישירה של מרחקים , ובמקום להשתמש בשיטת הטריאנגולציה משתמשים בשיטת הטרילטרציה , שבה מודדים את ארך שלוש הצלעות של המשלש . מפוי מדיק בשיטה זו מצריך מספר רב של נקדות מדודות , כלומר , מדידות רבות בשטח . זהו תהליך ממשך ויקר , ולפיכך נעזרים בתצלומי - אויר . התצלומים נעשים במצלמות אוטומטיות המפעלות בעת טיסה של מטוס או בעת רחוף של לוין . המצלמה מצלמת ברציפות את פני השטח . כל תצלום חופף בחלקו את השטח של התצלום שקדם לו , ולכן כל עצם בשטח נראה בשני תצלומים , אך מזויות שונות . אחר כך , כשמתבוננים בתצלומים בעזרת מכשיר מיחד הנקרא סטראוסקופ , נראה השטח לעין המסתכל בצורת תבליט , שעל פיו אפשר לסרטט את המפה . חשובים רבים ומסבכים נדרשים אם כן לסרטוט של מפה . אך היום , בעדן המחשב , נעשית מלאכה זו הרבה יותר מהר מבעבר . גאוגרפיה גלובוס טופוגרפיה לוין קטב מפוחית - פה כלי נגינה עממי וקטן ממשפחת כלי הנשיפה . המפוחית אינה מקבלת בתזמרת סימפונית , אך לפעמים משלבת בה ככלי סולני , ביחוד ביצירות מודרניות . המפוחית מרכבת מלשוניות מתכת קטנות בגדלים שונים , המחברות בצדן האחד אל מסגרת מתכת בהתאם לגדלן . גדל הלשוניות הוא הקובע את גבה הצלילים . הפקת הצליל נעשית על ידי נשיפה לתוך הכלי . כל לשונית , הנמצאת בתא משלה , רוטטת ומשמיעה צליל . את המפוחית המציא צ'רלס ויטסטון בשנת 1829 . פשטותו של הכלי ומחירו הזול יחסית הפכו אותו לכלי נגינה עממי , הנפוץ ביחוד בקרב הנער . גם בארץ היתה המפוחית כלי מקבל מאוד בעקר בשנות ה - 50 וה - 60 . בכלי הטיס המשוכללים הקיימים בימינו נעזרים הטייסים והנווטים במפות אלקטרוניות , המצביעות , בעזרת מכ"ם או קשר לווין , על מיקומו של המטוס .

קודם  |  הבא