מערות האדם הקדמון

עמוד:184

להומו ספינס , האפיני רק למזרח התיכון , או שמא הוא צאצא של אכלוסית שני הטיפוסים , שהתערבבו זה בזה באזורנו . שלדים נוספים מטיפוס זה התגלו בשנים 1931 - 1932 במערות הגדי והתנור אשר בנחל המערות שבכרמל , ובמערת אל - קפזה שבהרי נצרת . גילם של שרידי ההומו ספינס שנמצאו במערת הגדי נקבע ל - 90,000 שנה לפני ימינו . שרידים חשובים נוספים של האדם הקדמון מתקופות מאחרות יותר התגלו במערות אחרות ברחבי הארץ , ביניהן מערת כבארה ומערת הנחל שבכרמל . במערה זו , וכן במערת נחל ארן שבכרמל ובמערת היונים שבגליל המערבי , התגלו בתי - קברות של האדם מתקופת התרבות הנטופית , הנקראת על - שם שרידים שנחשפו לראשונה במערה בואדי נטוף , במורדות המערביים של הרי יהודה . מערת כבארה מערת כבארה , שבה נמצאו שרידים מתקופות עתיקות מאוד , נמצאת מעל לבקעת כבארה , במדרון המערבי של הכרמל הדרומי . כאשר התגלתה המערה ב - 1929 , היה פתחה חסום באבנים והיא שמשה כמקום מרבץ לצאן . אולם בתוך המערה , מתחת לשכבה עבה של גללים ואבנים , נמצאו כלי אבן עתיקים , שהחוקרים מצאו בהם ענין רב . החפירות במקום החלו ב - 1931 ונמשכו לסרוגין עד 1990 . הארכאולוגים חפרו לעמק של כ - 10 מטרים , ועדין לא הגיעו לרצפת הסלע הטבעית של המערה . בחפירה נחשפו כ - 33 מפלסים ובהם כלי אבן רבים , כלי עצם מגלפים , ושרידים של בעלי - חיים ושלדי אדם . במיחד מענינים השרידים מהשלב העליון של תקופת האבן הקדומה ( מלפני כ - 17,000 שנה ) , השיכים לתרבות מיחדת המכנה " התרבות הכבארית " , על - שם המערה שבה נמצאו לראשונה . אלה הם שרידים של בעלי - חיים שנכחדו מאזורנו כמו יחמור , שור הבר וקרנף , המעידים שבעבר היו במקום תנאי מחיה אחרים . מאותה תקופה נמצאו גם קברים ובהם שלדים של תינוק ושל גבר צעיר השיכים לסוג האדם הנאנדרתלי . אדם הקדמון תקופת האבן מערות מדבר יהודה מערות מדבר יהודה שמשו בעבר מקום מקלט למורדים ולנרדפים . מדבר יהודה הוא אזור מדברי שאין בו כמעט ישוב קבע . הוא מבתר על ידי ערוצים המקשים על תנועת צבא , ויש בו מערות רבות היכולות לשמש מקום מסתור מצין . לאחר גלוי המגלות הגנוזות במערות קמראן , הידועות גם בשם מגלות ים המלח או המגלות הגנוזות , פשטו הבדוים על המערות במדבר יהודה וחפשו בהן מגלות נוספות , כי הבינו שהן בעלות ערך כספי רב . עקב כך נערך בשנים 1960 - 1961 סקר מדקדק של מערות מדבר יהודה המצויות בתחום מדינת ישראל , ובכמה מהן התגלו ממצאים המעידים שהן שמשו מקום מפלט למן התקופה הכלקוליתית , באלף ה - 4 לפני הספירה . מערות " המטמון " , " הברכה"ו " האימה " בנחל משמר , שמדרום לעין גדי , התגלה ב " מערת המטמון " מסתור של כ - 400 כלי נחשת מיחדים בצורתם ומעבדים להפליא . יתכן שאלה כלי פלחן , שהשתמשו בהם במקדש הכלקוליתי שהתגלה בעין גדי . נראה שהכלים הטמנו במערה בעת מצוקה , עד יעבר זעם . בנחל דוד , הסמוך לעין גדי , התגלתה " מערת הברכה " , ששמשה כמערת מחבוא עוד בימי הבית הראשון , כפי שמעידים החרסים שנמצאו בה . יתכן שבמערה זו הסתתרו דוד ואנשיו בעת בריחתם מפני שאול אל מדבר עין גדי . במערות נחל חבר , מדרום לעין גדי , נמצאו שרידים מהתקופה הכלקוליתית ומהתקופה הרומית . המערות נמצאות במצוק של הנחל ומעליהן , על הגדה , נמצאו שרידי מחנה מצור רומי , שנועד למנע את בריחתן של משפחות לוחמי בר - כוכבא שהסתתרו בתוכן . במערה המכנה " מערת האימה " התגלו 40 שלדים של גברים , נשים , ילדים ותינוקות , ולצדם כלי בית ושרידי מגלות . השרידים מעידים , שאף על פי שהמצור היה ממשך וקשה , העדיפו הנצורים למות ולא לפל חיים לידי הרומאים . מערות " החצים " , " האגרות"ו " המגלות " במערות נחל צאלים , מצפון למצדה , נחשפו ממצאים מערת הגמל , אחת המערות הקדומות שהתגלו בנחל מערות שבכרמל . מערה זו נמצאת בגדה הדרומית של הנחל , ובאותו מצוק מצויות גם מערת התנור , מערת הנחל ומערת הגדי . מטיילים פוקדים את מערת כבארה שנחשפה בכרמל ב - 1929 , כדי לחזות בכלי האבן הקדומים שהתגלו בה .

קודם  |  הבא