עמוד:172

סבה נוספת קשורה בהתפתחות המסחר . ערי איטליה , ובעקר ונציה וגנואה , שפתחו ציי מסחר , חפשו באותה עת בסיסים בנמלי מזרח הים התיכון , כדי לפתח את הסחר עם המזרח . מסעי הצלב הביאו ליצירת בסיסים כאלה , ומשום כך תמכו בהם אותן הערים . הביזנטים מזעיקים את האבירים ארץ - ישראל נכבשה בשנת 1078 על ידי הטורקים הסלג'וקים , שהפריעו לתנועת הצלינות הנוצרית . הסלג'וקים החזיקו באותן השנים גם בחלק נכר מאסיה הקטנה , והוו איום על קיסרות ביזנטיון הנוצרית . בשנת 1095 פנה הקיסר הביזנטי לעזרת המערב . הוא קוה , כי גדודי אבירים מאירופה יבואו לסיע לו במלחמתו בסלג'וקים . את קריאתו של הקיסר קבל האפיפיור אורבן השני . בין האפיפיור והקיסר הגרמני התנהל באותה תקופה מאבק על מעמד הבכורה בעולם הנוצרי , הידוע בכנוי " מאבק האינוסטיטורה " . האפיפיור , שבקש לחזק את מעמדו , נצל את בקשת העזרה וב - 25 בנובמבר 1095 , היום האחרון של ועידת הכנסיה שנערכה בקלרמון שבצרפת , פנה בקריאה למאמינים לצאת לעזרת נוצרי ביזנטיון ולשחרר את המקומות הקדושים לנצרות בארץ - ישראל משלטון המסלמים . האפיפיור קוה , כי בדרך זו יצא מנצח במאבקו על הבכורה ויקבץ תחת כנפיו את כל הנוצרים באירופה . מסע הצלב הראשון ( 1096 - 1099 ) התגובה לנאום האפיפיור אורבן השני היתה מפתיעה : בחבלים שונים בצרפת ובגרמניה נענו אלפי אכרים ואבירים זוטרים לקריאה , ובעידודם של מטיפים מקומיים החליטו לצאת למסע לארץ - ישראל . הם נטשו את כפריהם , התארגנו במחנות בצרפת ויצאו דרומה . האכרים האביונים שדדו כפרים שנקרו בדרכם והותירו הרס בנתיב מסעם . הם גם היו מחוללי המארעות המכנים " גזרות תתנ"ו " , שקרבנן היו היהודים . אכרים ואבירים זוטרים אלה הגיעו עד קונסטנטינופול , ולקול קריאתו של קיסר ביזנטיון יצאו להלחם בטורקים המסלמים והבסו . הלוחמים שנותרו הצטרפו למחנות האבירים , שיצאו אף הם באותה עת למסע הצלב והגיעו עד קונסטנטינופול ( קושטא ) . האבירים משתתפי מסע הצלב הראשון התארגנו עוד באירופה בכמה מחנות ונעו בנתיבים שונים לעבר קונסטנטינופול , אליה הגיעו באביב 1097 . משם הם יצאו לאסיה הקטנה בדרכם לארץ - ישראל . הצלבנים נצחו את הסלג'וקים בשני קרבות גדולים , ולאחר כמה מערכות נוספות בסוריה ובלבנון הגיעו למישור החוף בארץ - ישראל . בקרבות אלה נהרגו אמנם רבים מהם , אך בדרכם לארץ הקדש הצליחו הצלבנים להקים נסיכיות אחדות באזורים שנכבשו על ידיהם - באדסה , באנטיוכיה ובטריפולי ( כלן בסוריה של היום ) . רב הערים במישור החוף שתפו פעלה עם הצלבנים ואפשרו להם להגיע לירושלים באין מפריע . המצור על ירושלים , שהיה מלוה בקשיים רבים , ארך כששה שבועות . ב - 5 ביולי 1099 הצליחו הצלבנים לפרץ לעיר , ופרעו בתושבים הערבים והיהודים . כעבר שבוע הם כוננו את ממלכת ירושלים הצלבנית . המסע הראשון הצליח לא מעט בזכות התלהבות המשתתפים בו , אך גם הודות לעבדה שהאזור שאליו חדרו היה מפצל וחסר שלטון מרכזי : הסלג'וקים נדחקו מארץ - ישראל בידי מושלים מסלמים מן השושלת הפאטמית , ואלה לא השכילו לגיס את כחותיהם בעוד מועד ולהדף את הצלבנים . מסע הצלב השני ( 1147 - 1149 ) הקמת הנסיכות הצלבנית באדסה , שנפלה בשנת 1144 בידי המושל המסלמי הממלוכי זנגי ממוצול , הביאה לארגון מסע הצלב השני . האפיפיור איגניוס השלישי קרא לצאת למסע כדי " לתקף את הכופרים ולשחרר את אלפי האחים הנתונים עתה בשבי " . בראש מסע זה עמדו שני מלכים - מסעות הצלבנים מאירופה לארץ - ישראל .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר