|
עמוד:161
מנשה בן חזקיהו מלך יהודה במשך 55 שנים , ככל הנראה בין השנים 698 - 642 לפני הספירה . התנ"ך מציגו כמלך חוטא , שהכעיס את ה'במעשיו הרעים יותר מכל מלך אחר . מנשה , בנם של חזקיהו וחפציבה , עלה על כסא המלכות בהיותו בן שתים - עשרה בלבד . לפי הסברה , מלך במשך כעשר שנים יחד עם חזקיהו אביו . בימי מלכותו היתה אשור הממלכה החזקה ששלטה באזור . מנשה היה משעבד לאשור ואף גלה כלפיה נאמנות רבה . הוא נמנה עם שנים - עשר " מלכי עבר הנהר " , שאסרחדון מלך אשור הטיל עליהם עבודת מס לבנות לו ארמון בעיר נינוה . בשנת 668 לפני הספירה , כאשר יצא אשורבניפל מלך אשור למסע כבוש במצרים , השתתף בו גם צבא ממלכת יהודה . בספר מלכים ב מצג מנשה , בנו של חזקיהו הצדיק , כרשע גמור . מנשה עבד את אלוהי הנכר , העז להציב בבית - המקדש את פסל האשרה ואף בנה " מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית ה"' ( מלכים ב כא ה ) . הוא הקריב את בנו למלך והרבה לשאל בעצת אובות וידעונים . הוא מאשם בכך שהטעה את עמו ושפך דם נקיים , ובשל חטאיו נענשה יהודה ברבות הימים בחרבן ובגלות על ידי בבל . חוקרי המקרא מסבירים את נהיתו של מנשה לאלילים הזרים ברצונו למצא חן בעיני אשור . ככל הנראה הוא קוה , כי על ידי אמוץ אמונתם וארח חייהם הם יאפשרו לו לשמר על עצמאותה של ממלכתו . לפי ספר דברי הימים מרד מנשה בן חזקיהו מלך יהודה באשור אך נכשל . לאחר שהוטל לכלא על ידי שר צבא אשור , חזר בתשובה גמורה ונסלחו לו כל חטאיו . בשובו ליהודה הרס מנשה את הבמות שעליהן הקריבו לאלוהי הנכר , בנה חומה סביב עיר דוד בירושלים ומנה שרי צבא לכל הערים הבצורות בממלכתו . אלוהי נכר אשור אשורבניפל חזקיהו יהודה , ממלכת מנשה בן ישראל רב , מלמד ושליח - צבור יהודי . פעל למען חדוש הישוב היהודי באנגליה , שהיהודים גרשו ממנה בשנת 290 1 . חי בשנים 1604 - 1657 . מנשה בן ישראל נולד במדרה שבספרד במשפחת אנוסים . הוריו שבו ליהדותם ונמלטו לאמסטרדם שבהולנד . מנשה קבל חנוך תורני . עד מהרה הוא התגלה כעלוי , ובן שמונה - עשרה התמנה לרב . ב - 1626 יסד בית - דפוס עברי ראשון בהולנד והיה מוציא לאור רב יזמה . הוא היה גם סופר פורה וספריו , שאת חלקם פרסם בספרדית , באנגלית ובלטינית , נקראו על ידי יהודים ולא - יהודים . בעקבות הופעת ספרו " המפיס " , שבו נסה לישב את הסתירות שבמקרא , התפתחה חליפת מכתבים מסעפת בינו לבין חכמים יהודים ונוצרים . מנשה בן ישראל התידד גם עם הציר ההולנדי המפרסם רמברנדט , שעטר בתחריטים את ספרו " אבן תפארת " . ספרו " אוצר הדינים " נועד לסיע לאנוסים החוזרים ליהדות . ספריו ודרשותיו הקנו לו שם גם בקרב משכילי האמות כמלמד היהודי הגדול בדורו . באמצע המאה ה - 17 , כאשר הסתמן סכוי כי ינתן ליהודים לשוב לאנגליה , השתתף מנשה בן ישראל במשא ומתן עם ממשלת אנגליה כנציג היהודים . בהקשר לכך הקדיש בשנת 1650 לפרלמנט הבריטי את ספרו " מקוה ישראל " , המתאר את גלוים , כביכול , של עשרת השבטים בדרום אמריקה . הספר עורר ענין בלבו של אוליור קרומול , שליט רמדינה , והוא כנס ועידה מיחדת , שדנה בשאלת מתן ההתר ליהודים לשוב לאנגליה ; אף שלא היתה הכרעה מפרשת בסוגיה , נתן קרומול הסכמה שבשתיקה לשובם של יהודים , ומאז התר להם לשבת באנגליה באין מפריע . ב - 1657 חזר מנשה בן ישראל לאמסטרדם ושם מת . בריטניה - יהודי בריטניה עשרת השבטים קרומול , אוליור רנוברנדט , הרנונסון ון רין מנתור סוג צמחים ממשפחת המצליבים הכולל עשבים ובני שיח שרבם חד - שנתיים . המנתור צומח בבר ובתרבות כפרח נוי . יש לו פרחים ריחניים ולרב ורדים , מהם המניבים פרות וזרעים ומהם עקרים . פרחי המנתור הם בעלי כותרות " ממלאות " , כלומר שפע של עלי כותרת הממלאים את כל הפרח ומעשירים אותו . פרחים " ממלאים " אלה חסרים אבקנים ועליים , והם למעשה עקרים ואינם מסגלים להתרבות . הפרחים הממלאים פתחו בידי הגננים במשך שנים רבות של בררה . אולם לצד פרחים עקרים אלה קימים גם הכרחים הפשוטים המעמידים פרות וזרעים . מן הזרעים של הפרחים הפשוטים מתפתחים פרחים פשוטים המשמשים לרביה ופרחי קטיף ונוי ממלאים . לכרחי המנתור התקינים ארבעה עלי גביע ירקים , ארבעה עלי כותרת , שצבעם לרב ורד , וששה אבקנים , שמהם שנים קצרים וארבעה ארכים . לפרחים ריח נעים והם מפרישים צוף המושך חרקים שונים . החרקים הבאים למצץ מן הצוף מאביקים את פרחי המנתור , שמהם מתפתחים לאחר זמן פרות - תרמילים מרבי - זרעים , שצורתם כסרגל מארך . שליח הציבור היהודי , הרב מנשה בן ישראל , נושא ונותן עם שליט אנגליה , אוליוור קרומוול , להתיר ליהודים להתיישב בארצו . ציור על זכוכית במוזיאון בית התפוצות .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|