מנדל, גרגור יוהן

עמוד:153

ותרגומים של ספרי זואולוגיה ( " תולדות הטבע " ) , שמטרתם היתה להפיץ את ההשכלה . השאיפה להשכיל משתקפת גם בספרו " אבות ובנים " , על כך מעיד גם שם הנסח הקודם של הספר : " למדו היטב " . בהיותו כבן 30 החל מנדלי לכתב יידיש כדי להגיע לקהל קוראים רחב יותר . אולם את כל היצירות שכתב ביידיש הוא תרגם בעצמו לעברית . מ " סוסתי"ל " קבצנים " ול " בעמק הבכא " גם הספר " סוסתי " נכתב תחלה ביידיש ואחר תרגם לעברית . בספר זה מתאר מנדלי בדרך המשל את עם ישראל כ " בן מלך שהפך לסוסה " . הוא מותח בקרת על הגישה " הנאורה " כביכול של האמות , המוכנות להעניק זכיות ליהודים רק אם אלה יאמצו את רעיונות ההשכלה ויסתגלו לסביבתם הנכרית . לדעת מנדלי , העם היהודי הגולה מארצו והחסר קרקע משלו נאלץ לעסק במסחר ובפרנסות לא יצרניות . מכאן גם תופעת הקבצנות , שתארה בכל נוולה בספרו " הקבצנים " ( במקורו היידי - " פישקה החגר " ) . העני גרם לנוונו הגופני והמוסרי של היהודי , ויצר מציאות כעורה ודוחה , כזו שתארה גם בספרו " בעמק הבכא " . בספר זה גנה מנדלי את חרפת חטיפתם של ילדי ישראל בידי בני עמם על מנת למסרם לצבא הרוסי . בצד הכעור , תאר גם היפי והחיוב שבהוי היהודי , והעלו דמיות של בני אדם אצילי - נפש ובעלי מצפון . מגמה חיובית זו התחזקה בספרו האוטוביוגרפי " בימים ההם " , שבו התרפק מנדלי על זכרונות ילדותו ונעוריו . " מסעות בנימין השלישי " בספר " מסעות בנימין השלישי " לגלג מנדלי על בטלנותם של גבוריו ועל תלישותם מן המציאות . בדומה לדון קישוט של סרונטס , נכסף גם בנימין אל הלא - אפשרי , וחי בעולם של הזיות , שהן לדעת מנדלי פרי ההסתגרות הרוחנית של העם היהודי . את דעותיו בטא מנדלי בדרך הסטירה ( לעג חריף ועוקצני ) . לגבוריו אין יחוד אישי : הם מיצגים טיפוסים , המסמלים תכונות לאמיות . כבכל קריקטורה , יש הגזמה בתאור תכונותיהם השליליות או הנלעגות . הפרזה כזו נכרת גם בשמותיהן הסמליים של הערים בספורי מנדלי : כסלון , בטלון , או קבציאל . אחד מגבורי ספוריו , הוא מנדלי עצמו , " המספר " , הנודד עם עגלת ספריו . לכאורה , דומה בקרתו לזו של סופרי ההשכלה , אך שלא כרבם , לא הסתפק מנדלי בלשון המקראית , וינק מכל רבדיה של הלשון העברית : הוא העשיר את סגנונו על ידי שמוש בלשון המשנה , המדרש והפיוטים , האגדה והתפלות . גם אמנות התאור שלו מעלה יותר : הוא הצליח לתאר מציאות נלעגת או מנונת באמצעות סגנון נשגב וחגיגי , שהבליט את הגחוך שבמתאר . כשרון התאור של מנדלי בא לידי בטוי גם בתאורי הטבע שלו . הוא העניק להם " אפי " יהודי : העצים " אומרים קינות " , העורב המתפלל " עטוף טלית קטן " . מנדלי המשיך לכתב יידיש עד 1886 , ואז שב לכתב עברית ופרסם את הספורים : " בסתר רעם " , " שם ויפת בעגלה " , " לא נחת ביעקב " , " בימי הרעש " , " בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה"ו " הנשרפים " . אודסה דון קישוט סטירה עברית , ספרות - ספרות ההשבלה מנדליב , דמיטרי איונוביץ כימאי רוסי . מגלה המערכה המחזורית של היסודות הכימיים . מנדליב סדר את היסודות לפי משקל אטומי עולה , ומצא כי בסדר זה תכונותיהם הפיסיקליות והכימיות משתנות באפן מחזורי . חי בשנים 1834 - 1907 . דמיטרי איונוביץ מנדליב נולד בסיביר , והיה הבן הצעיר במשפחה של שבעה - עשר אחים ואחיות . הוא התיתם בילדותו וסבל עני , אך הצליח להגיע לפטרבורג וללמד שם כימיה באוניברסיטה . לאחר סיום למודיו השתלם מנדליב גם בצרפת ובגרמניה . הוא שב לפטרסבורג והתמנה לפרופסור . השגו הגדול היה בנית המערכה המחזורית של היסודות הכימיים . מנדליב סדר את היסודות לפי משקל אטומי עולה : משקל אטומי הוא משקל האטום של היסוד , כשהוא נמדד ביחידות מסה אטומיות ( ימ"א ) . המשקל האטומי של המימן - הקל שביסודות - הוא 1 ימ"א . מנדליב מצא , כי התכונות הכימיות של היסודות , כשהם מסדרים בסדר זה , משתנות באפן מחזורי . פרוש הדבר הוא שהתכונות הכימיות של יסודות כבדים חוזרות בסדר קבוע הישגו הגדול של הכימאי הרוסי , דמיטירי מנדלייב , היה ארגון וסידור המערכה המחזורית של היסודות הכימיים . מערכת זו סייעה למדענים להבין את המבנה של החומרים השונים . יצירתו של מנדלי מוכר ספרים , הוא שלום יעקב אברמוביץ ; הנחשב לאבי הספרות העברית והיידית החדשה , מרתקים ומבדרים את הקורא גם בימינו בזכות ההומור , הביקורת והחמלה שבהם .

קודם  |  הבא