מלחמת יום הכפורים

עמוד:125

המצרית פתחו הסורים בתקיפת מטוסים , בהפגזה עזה מתותחים ובהתקפה על מצב החרמון . מצב זה , שכנה אחר כך על ידי אחד הלוחמים " העינים של המדינה " , היה מציד במתקנים אלקטרוניים רגישים ש " רחרחו " הרחק אל מעבר לגבול . הסורים שגרו מסוקים נושאי חילי קומנדו ואלה הסתערו על המצב וכבשו אותו . עשרות החילים הישראלים שנמצאו בו נהרגו , נפצעו או נשבו . רק מעטים הצליחו להמלט לעבר כחותינו . באותה שעה הסתערו כ - 600 טנקים סוריים לעבר השטח הישראלי שבגולן . כאן נמצאו שתי חטיבות טנקים - חטיבת " ברק " , שהחזיקה במחציתו הדרומית של הקו , וחטיבה 7 , שהחזיקה במחציתו הצפונית . השריונאים הישראלים , שהאויב עלה עליהם פי כמה במספרו ובציודו , לחמו בחרוף נפש גם כאשר פצלו ליחידות קטנות יותר , אפלו לטנקים יחידים . במקרה אחד כנה עצמו באלחוט טנק יחיד בשם " כח צביקה " ( על - שם מפקדו , צבי גרינגולד , שזכה לאחר מכן בעטור הגבורה ) , כדי להטעות את הסורים לחש . ב שהם עומדים מול כח גדול . במקרה אחר השמיד טנק ישראלי אחד לא פחות מ - 70 טנקים סוריים . חיל האויר התקשה מאוד לסיע לכחות הקרקע בגלל מסך הטילים הצפוף שהפעיל האויב . אף על פי כן ערכו המטוסים עשרות גיחות על הסורים המתקדמים . בלילה הראשון הצליחו הסורים להגיע בגזרה הדרומית עד לקרבת מחנה נפח שבמרכז הגולן , שבו נמצאה מפקדת הכחות הישראלים באזור , ורק מרחק קטן הפריד בין הטנקים הסורים לבין גשר בנות יעקב , ועמק החולה והכנרת . אולם בשעות הלילה החלו להגיע כחות המלואים הראשונים לחזית . כחות אלה , יחד עם שתי החטיבות הסדירות , בלמו את האויב . בצפונה של החזית , באזור שכנה לאחר מכן " עמק הבכא " , השמדו בליל הקרבות הראשון מאות טנקים סורים וישראלים , אולם כאן לא הצליחו הסורים לעבר את קו ההגנה הדליל שנצב מולם . הסורים נצלו את הצלחתם החלקית בגזרה הדרומית וביום השני לקרבות נכנסו כחותיהם למחנה נפח ולמושב רמת מגשימים שפנה . אולם סמוך לכך החלה אגדת מלואים ישראלית בפקודו של האלוף דן לנר לבלם את השריון הסורי , תוך כדי קרבות כבדים שהחלו במעלה גמלא , כשבעה קילומטרים מהכנרת . האויב נהדף באותה שעה התחוללה מערכה כבדה על המצבים הישראליים , שנמצאו בקו שהפריד בין סוריה לישראל עד למלחמה ( הקו הסגל ) . הסורים עברו על פניהם בשטף הסתערותם הראשונה , ואחרי כן נסו לכבש אותם . אולם רק מצב החרמון נפל לידי הסורים , ואלו שלושה מצבים אחרים נתפסו על ידי חיליהם רק לאחר שכחותינו פנו משם . שלושה - עשר המצבים האחרים שנתקו מהערף השמידו טנקים רבים של האויב וחסלו מאות אנשי חי"ר ( חיל רגלים ) סורים . ביום השלישי לקרבות נכנסה לקרב עם הסורים אגדת מלואים נוספת בפקוד האלוף משה פלד . זו החלה להפעיל לחץ כבד על הסורים בגזרה הדרומית של הגולן . באותו יום , ה - 8 באוקטובר , נעשה נסיון לכבש מחדש את מצב החרמון . חילי " גולני " עלו אל המצב , אך נתקלו בכח סורי שארב להם וגרם להם אבדות ומנע את הכבוש . הקרבות הכבדים , שבהם השמד הכח הסורי שחדר לגולן , נערכו למחרת היום . שלוש האגדות הישראליות הצליחו לעקר את הסורים מהאזור כלו . יתר על כן , ב - ו ו באוקטובר פתח צה"ל במתקפה אל תוך סוריה . בקרבות עקבים מדם הצליחו הכחות הפורצים להתקדם ולכבש שטחים נכרים , כאשר לפתע נכנס גורם חדש למלחמה : הסורים הזעיקו עזרה ממדינות ערב , וכך נתקל הכח הישראלי הדרומי בכח שריון עיראקי גדול והכח הישראלי הצפוני - בכח מרוקני . גם חטיבת שריון ירדנית נכנסה לקרב ותקפה את כחות צה"ל מדרום . על אף התערבות הכחות הנוספים הללו הגיעו יחידות צה"ל עד לטוח של תותחים מדמשק . כאן נעצרה ההתקדמות הישראלית ב - 12 באוקטובר . רק נקדת תרפה אחת נשארה בחזית זו : מצב החרמון הכבוש . ב - 21 באוקטובר בלילה חזרה חטיבת " גולני " ותקפה את המצב . שוב נהרגו חילים ישראלים רבים , אלא שהפעם הכתרה המשימה בהצלחה והמצב נכבש ועבר לשליטת צה"ל . בחזית המצרית חיל האויר הזנק לתקיפת המצרים הצולחים את התעלה . אבל המטוסים הישראלים נתקלו באש עזה ביותר וסבלו אבדות רבות מטילים ומתותחים נגד מטוסים , שהמצרים רכזו בכמיות אדירות באזור התעלה . בבקר ה - 7 באוקטובר כבר נמצאו כ - 400 טנקים מצרים בשטחנו שממזרח לתעלה , ומספר החילים המצרים הגיע לכ - 20 אלף . אלה התקדמו למרחק של עד כשלושה קילומטרים מהתעלה , ותקפו את המעזים המבודדים . בינתים החלו מגיעים לחזית כחות המלואים הראשונים , שגיסו בחפזון רב במשך יום הכפורים . מקצתם הסעו לחזית הישר מהתפלה בבתי - הכנסת . כחות אלה נסו להקים קו חדש כדי לבלם את התקדמות המצרים . כל אותו היום הגיעו קריאות עזרה מהמעזים הנצורים , שכמה מהם כבר נפלו לידי המצרים ואחרים המשיכו להתגונן במאמצים חברות תנועת " הצופים " עוזרות לנהגים החולפים ברחוב להאפיל את פנסי מכוניותיהם , בעקבות ההחלטה על האפלה כללית .

קודם  |  הבא