מלזיה

עמוד:103

לקילומטר רבוע , ובמלזיה המזרחית - כ - 5 1 נפש . במלזיה המערבית גם שוכנות רב הערים הגדולות של המדינה , ובהן : הבירה קואלה לומפור ( 1,150,000 תושבים ) , איפו ( 400,000 ) וג'והור בהרו ( 330,000 ) . במלזיה המזרחית הערים הגדולות הן קוטה קינבלו , בירתה של סבח ( 210,000 תושבים ) , וקוצ'ינג , בירתה של סרוק ( 150,000 ) . כמחצית מתושבי המדינה גרים בערים . מלכיה של מלזיה אינם עולים על כס המלוכה מכח ירשה , כמקבל כמעט בכל הממלכות , אלא מכח בחירה . המלך נבחר אחת לחמש שנים בידי המושלים של 13 מדינות הפדרציה ומקרבם . למשל , בפברואר 1994 נבחר למלך מושל מדינת נגרי סמבילן , במקום מושל מדינת פרק , שכהן מאז 1989 . אף שהמלך נבחר , ואולי דוקא משום כך , יש לו סמכיות רבות יותר מלמלכים שמלכותם עוברת בירשה . הוא הממנה את ראש הממשלה , את המפקד העליון של הצבא ואת שופטי בית - המשפט העליון , וכן את מקצת חברי הפרלמנט הפדרלי , המרכב משני בתים - בית - נבחרים וסנט . הפרלמנט הוא רב - מפלגתי . גם לכל מדינה ממדינות הפדרציה יש פרלמנט רב - מפלגתי . מלזיה חברה בחבר העמים הבריטי . הכלכלה היערות הטרופיים היו שנים רבות מקור עשרה העקרי של מלזיה , והם ממלאים עדין תפקיד חשוב בכלכלתה . מלזיה היא אחת משלוש היצרניות והיצואניות הגדולות של קאוצ'וק ( עץ הגומי ) בעולם ( האחרות הן אינדונזיה ותאילנד ) , וכן היא מן המובילות ביצוא עצים טרופיים . מלזיה היא גם יצרנית חשובה של קקאו ותה , וסרוק מיצרת תבלינים , ביחוד פלפל . ואולם היום רק רבע מן התושבים עוסקים בחקלאות והיא תורמת רק כששית מן ההכנסה הלאמית . חשובים ממנה הם המחצבים והתעשיה . המחצב העקרי הנכרה במלזיה הוא הבדיל . מלזיה היא המדינה הרביעית בעולם בתפוקתה של מתכת זו , אלא שמחיריה בשוק העולמי ירדו בתלילות מאז נמצאו לה תחליפים ברב שמושיה . כן שואבים במלזיה קצת נפט . אך התעשיה היא היום עמוד השדרה העקרי של כלכלת המדינה . מאז ראשית שנות ה - 80 מתרחש במלזיה תהליך מהיר של תעוש , והיא מיצרת כמיות גדולות של מכונות , חלפים לכלי רכב , מוצרים אלקטרוניים ומוצרי תעשיה אחרים ויש בה תעשית הי - טק מתקדמת . לתעוש המהיר סיעו השקעות של בעלי הון מערביים וכח העבודה הזול , בהשואה לארצות המערב . בקיץ 1997 התרחש במלזיה , ובמדינות אחרות בדרום - מזרח אסיה , משבר כלכלי , שאלץ את הממשלה להגביל את התנועה החפשית של ההון מן הארץ אל מחוצה לה . מלזיה התאוששה מהמשבר רק כעבר שנתים . היסטוריה מלזיה ישבה עוד בתקופה הפרה - היסטורית . שנים רבות היתה מפצלת בין מדינות רבות , עד שבמאה ה - 14 לספירה קמה בה ממלכה , שמרכזה היה במלקה שבדרום - מערב מלזיה של היום . באותה עת גם חדר האסלאם לחבל ארץ זה . הפורטוגלים היו האירופים הראשונים שהגיעו לאזור . במאה ה - 16 כבשו את מלקה , אך ההולנדים גרשו אותם משם בשנת 1641 . בסוף המאה ה - 18 , וביתר שאת במאה ה - 19 , חדרו לאזור הבריטים , שכבר שלטו אז בהודו . תחלה התבססו בסינגפור , ומכאן הרחיבו את השפעתם על כל חצי האי מליה . מליה משכה מהגרים סינים והודים רבים שבאו לעבד במטעים ובמכרות ודחקו את רגלי המלאים המקומיים . בסוף המאה ה - 18 השתלטו הבריטים על סבח ( שנקראה אז בורנאו הצפונית ) , וב - 1841 - על סרוק . במלחמת העולם השניה כבשו היפנים את חלקיה השונים של מלזיה ואת סינגפור . אחרי המלחמה שבו הבריטים לארץ , אך ב - 1957 , לאחר מאבק ממשך , זכתה מליה לעצמאות במסגרת חבר העמים הבריטי . ב - 1961 החליטו סינגפור , סרוק ובורנאו הצפונית ( סבח ) להצטרף לפדרציה מלזיה , וב - 1963 קם האחוד . המדינה הסבה עתה את שמה מ " מליה"ל " מלזיה " , שהוא צרוף של " מליה"ו " אזיה " - קבוצת איים בלשון היונית . ב - 1965 פרשה סינגפור מהפדרציה על רקע הנגוד בין תושביה , שרבם סינים והודים , ובין המלאים של מלזיה . ראש ממשלת מלזיה בראשית שנת 2000 , המכהן בתפקידו מאז 1981 , הוא מהטיר מחמד . בדיל בודהא , בודהיזם בורנאו ברוני חבר הענוים הבריטי מנגרובה סינגפור קו המשוה דייגים בחצי האי מלקה שבמדינת מלזיה , שיחד עם מדינות סבח וסרוק מרכיבות את מלזיה . בחצי אי זה מתרכזים רוב תושבי המדינה , ובה שוכנת בירתה קואלה לומפור .

קודם  |  הבא