מישור החוף

עמוד:70

עקר ההתישבות במישור החוף ארעה בתקופות ההלניסטית והרומית - ביזנטית , שבהן הוקמו ישובים רבים ( בעקר מצודות וערי נמל ) בעמק מישור החוף , לארך החוף ולצד דרכים מרכזיות . הצלבנים הקימו מבצרים אחדים במישור החוף , בעקר לארך החוף ועל גבי הגבעות בשולים המזרחיים של מישור החוף , אך במרבית התקופה הערבית והעות'מאנית היה האזור נטוש ברבו . מצב זה נמשך עד למאה ה - 19 , כאשר הישוב הערבי החל לגדל בשולים המזרחיים של האזור . עם זאת , עד למלחמת העולם הראשונה היה מישור החוף אחד השטחים הריקים והשוממים ביותר בארץ - ישראל . נתן ליחס זאת לגורמים אחדים : קרקעות ראויות לחקלאית . השעור הגבוה של קרקעות קלות שאינן מתאימות לחקלאות - בעל ( ללא השקיה ) , בהשואה לקרקעות הכבדות . מעטים היי המקומות שבהם היו מפעלי השקיה באדמות קלות בתקופות הקדומות , וגם אז היו האדמות דלות עקב מחסור ברקבובית ובסידן . גם אדמות הסחף הכבדות היו בעיתיות לחקלאות בשל נקוזן הגרוע ואפין הבצתי . העבוד החקלאי הצליח רק בתקופות שבהן השכילו המתישבים לארגן מפעלי נקוז , למשל , בתקופות ההלניסטית והרומית - ביזנטית . אספקת מים . במישור החוף אין שפע מים על פני השטח חוץ ממעינות גדולים ספורים , ביניהם מקורות הירקון , מעינות הכבארה ועין אפק . בני אדם חפרו בארות רדודות , אך לא הגיעו על פי רב לשכבת האקויפר העמקה ( עד 90 מטר מתחת לפני הים ) , ולא השכילי לשאב את המים . לפיכך היה רב הישוב הקדום ליד מעינות ובצות , ובאבוסים עם מי תהום גבוהים שספקו את המים החיוניים לקיום האדם . העדר חמרי בניה חזקים . במרבית מישור החוף אין אבני גיר לבניה . הסלע הנפוץ , כרכר , נוח לחציבה אך פריך ומצמצם בתפוצתו . האדמות החוליות שבמרבית מישור החוף לא התאימו לשמוש כחמר גלם לבניה , ולפיכך התרכזו הישובים הקדומים ( למשל בתקופת הברונזה המאחרת ובתקופת הברזל - המאות ה - 5 ו - 6 לפני הספירה ) על רכסי כרכר ובשולים המזרחיים של מישור החוף , סמוך להרים שספקו חמרי בניה טובים . תנאים טופוגרפיים . בימי קדם , בתנאי חסר יציבות והעדר שלטון מרכזי , נזקק ישוב גדול להגנה מפני אויבים . על שטח מישורי קשה לבנות ישובים מוגנים . תנאים טובים להקמת ישוב מבצר נמצאו על רכסי כרכר תלולים , על פי רב לצד נחל . לכן מוצאים תלים קדומים הבנויים על רכסי הכרכר בחוף הים ובשטחים הפנימיים . בתקופות של יציבות מדינית ( למשל בתקופה הרומית - ביזנטית , במאות הראשונות לספירה ) הוקמו ישובים רבים גם בשטחים פתוחים יחסית . ההתישבות היהודית החדשה , מראשית המאה ה - 20 , הקדישה מאמצים גדולים לנקוז השטחים הבצתיים ( בצות חדרה , עמק חפר , כבארה , עמק זבולון ) , תהליך שנמשך שנים רבות . בעזרת הקמת מערכת השקיה באדמות חוליות ודשונן , הצליחו המתישבים להשביח את הקרקע ולגדל בה הדרים , בעקר בשרון , שזכו להצלחה רבה . בתקופת המנדט הבריטי , לאחר גלוי אקויפר החוף ונצולו בעזרת קדוחים , התרחבה ההתישבות היהודית החקלאית במישור החוף במדה נכרת והתפשטה גם למקומות מרחקים מנחלים ומבצות . לאחר קום המדינה הוקמו ישובים רבים גם במזרח מישור החוף . מאז נמשכה ההתישבות החקלאית והעירונית במישור החוף בתנופה רבה , עד שכיום זהו האזור עם צפיפות האכלוסין הגבוהה בארץ . הצפיפות הגבוהה ביותר היא בגוש דן , הכולל את תל - אביב ובנותיה , הממשיך לגדל במהירות , לרחב ולגבה . מחוץ למטרופולין תל - אביב הוקמו והרחבו במשך השנים ערים נוספות לארך החוף - אשקלון , אשדוד , נתניה , חיפה והקריות , עכו ונהריה , וכמה מהמושבות החקלאיות הרחוקות מהים הפכו במשך השנים לערים . אקלים ארץ - ישראל ים התיכון כרמל קרקע שרון ראו גם ערכים נפרדים לתקופות ההיסטוריות , לישובים , לצמחים ולבעלי - החיים הנזכרים בערך זה . מרבית החופים של ישראל הם חופים חוליים . חוף דור , בתמונה ) הוא חוף סלעי .

קודם  |  הבא