מישור החוף

עמוד:68

שמנעה בעבר נקוז יעיל של נחל נעמן ובכך גרמה להוצרות בצות ממזרח לה . מישור עכו . מנחל נעמן ועד לראש הנקרה - זהו אזור צר שבמזרחו גבעות כרכר , ובו תערבת של קרקעות קלות וכבדות . ממזרח לרצועה זו מתרוממים הרי מערב הגליל . המבנה הגאולוגי של מישור החוף מישור החוף שוכן על מלוי עבה של סחף נחלים , חולות , אבני חול וחורים מתקופות גאולוגיות מאחרות יחסית , שמתחתיו משתפלים מערבה הקמרים של הרצועה ההררית . שכבת החור קבורה בעמק עשרות מטרים , ובשל היותה אטימה למים היא יוצרת מאגר מים תת - קרקעי גדול - אקויפר החוף - האצור במלוי החולי . מקורם של מי אקויפר החוף הוא בגשמים היורדים במישור החוף ומחלחלים ישירות לעמק הקרקע , ומזרימות תת - קרקעיות של מי תהום המגיעות מההרים שבקרבתו . על פני השטח נחשפים רכסי כרכר מתקופת הרביעון , הבנויים סלע גיר - חולי פריך . רכסים אלה הם התגבשות של חוליות ( דיונות ) קדומות , ומצינים קוי חוף קדומים . בין הרכסים , בעמקי ארך המכנים " אבוס " , יש על פי רב חול אדמדם , שמקורו בים ( שהובא לים התיכון מאפריקה על ידי הנילוס ) ואדמת סחף , שמקורה בהרים , שכוונם מקביל לקו החוף . ככלל , חופי דרום מישור החוף עד יפו בנויים בעקר מחולות , ואלו מצפון ליפו שולט הכרכר . כיום פוחתת כמות החול המגיעה מהים לחוף המערבי של הים התיכון , כנראה עקב הקמת סכר אסואן , שעוצר מאחוריו את החולות , ועקר החולות הנוצרים כיום במישור החוף הם מבליה של רכסי כרכר מקומיים . רחב רצועת החולות במישור החוף מצטמצם כלפי צפון , ובמקביל עולה שעור הגיר בסלעי הכרכר . ככל שיש בכרכר יותר גיר יחסית לחול , כך עולה רמת הקשי שלו , ולפיכך בצפון מישור החוף הכרכר קשה יותר מאשר בדרומו . חוף הים התיכון מהכרמל דרומה הוא קשתי בצורתו ואין בו מפרצים גדולים . הכרמל , שהוא גוש הררי שהתרומם בנצב לכוון מישור החוף , שובר את הרצף הגאוגרפי של המישור ויוצר את מפרץ חיפה מצפון לו . חלקו הצפוני של מישור החוף , ממפרץ חיפה ועד לראש הנקרה , צר ומפרץ יחסית לחוף שמדרום לכרמל , לא מעט בזכות הכרכר הקשה שבאזור . המפרצים מדרום לכרמל קטנים ומעטים , כשהגדולים ביניהם הם עתלית ויפו , שנוצרו על ידי רכסי כרכר שחדרו לתוך הים . האקלים האקלים במישור החוף הוא ים - תיכוני ממזג , הנתון להשפעה ממתנת של הים . כמות המשקעים השנתית הממצעת גדלה ככל שמצפינים , מכ - 400 מילימטרים בדרום לכ - 650 מילימטרים בצפון . העונה הגשומה והקרה ביותר היא החרף ( בעקר דצמבר - פברואר ) . החדשים החמים ביותר הם יולי ואוגוסט . בעונות המעבר , אביב וסתו , מתפתחים לעתים תנאי שרב , שבמהלכם מגיעה טמפרטורת האויר לכ - 40 מעלות צלסיוס ויותר . בהשפעת הים והטמפרטורות , הלחות היחסית ליד החוף היא גבוהה ופוחתת ככל שמתרחקים מזרחה וצפונה . עקב הלחות הגבוהה יחסית והטמפרטורות הגבוהות בחדשי הקיץ ( יולי - אוגוסט ) שורר באזור בחדשים אלה עמס חם בינוני עד כבד במשך כמחצית משעות היממה . הצומח הצומח הטבעי במישור החוף עבר תמורות רבות במשך אלפי השנים האחרונות בהשפעת פעילות האדם , שהתגברה במיחד מסוף המאה ה - 19 . על פי מקורות שונים היה בעבר במישור החוף יער של אלון תבור , מלוה בצומח עשבוני , שהשתרע בשרון על קרקעות חמרה . כריתת היער החלה בתקופה הצלבנית ונמשכה לסרוגין עד לתקופת מלחמת העולם הראשונה . כיום נותרו מהיער רק שרידים מצמצמים . גם הבצות הגדולות ושלוליות החרף על צמחיתם היחודית יבשו מאז ראשית ההתישבות החדשה במישור החוף במאה ה - 20 , ומינים רבים של צמחי מים נכחדו . להכחדת צמחים גרם גם זהום מי הנחלים בשפכים ובפסלת כימית , בד בבד עם לקיחת מי מעינות לצרכי האדם . בתי גדול רבים משנים את אפים עקב פתוח אורבני , תעשיתי וחקלאי ושטחים פתוחים של חולות ורכסי כרכר נעלמים במהירות עם הצמחיה האפינית להם . עם זאת מתפשטים בעשרות השנים האחרונות במישור החוף מינים רבים של צמחים מלוי אדם , מקצתם מינים גרים שהובאו על ידי האדם מחוץ לתחומי ישראל . בצומח של מישור החוף מבחינים בשתי קבוצות עקריות - צומח של חוף הים וקרבתו , הנתון להשפעה ישירה של הים , וצומח של בתי גדול פנימיים , המשפע בעקר מסוג הקרקע ומגורמים ביוטיים . את צמחית החוף מאפינים עמידות לרוחות חזקות ולמליחות המגיעה מרסס הים . בשטחים חוליים , שזמינות המים בהם נמוכה , נכרת חדירה של מינים מדבריים . בשטחים המרחקים מהשפעת הים יש מגון רחב של בתי מי הקידוחים של אקוויפר החוף תרמו לפיתוחו המואץ של מישור החוף , ולהפיכתו לאיזור הצפוף ביותר במדינת ישראל . בתמונה - העיר נתניה המאופיינת בחיי מסחר שוקקים ובתיירות .

קודם  |  הבא