מין וחנוך מיני

עמוד:54

יחיד וסביבו חג אלקטרון יחיד . אולם גרעינו של אחד מכל עשרת אלפים אטומי מימן בטבע מכיל ניטרון נוסף לפרוטון . זהו איזוטופ של המימן המכנה מימן כבד או דיטריום . יש למימן איזוטופ נוסף המכיל פרוטון ושני ניטרונים בגרעין . זהו הטריטיום , יסוד רדיואקטיבי מלאכותי שאינו מצוי בטבע אלא בכמיות זעירות . בתעשיה מפיקים את המימן ממינרלים שונים וכן ממים או מאדי מים . מתנות שונות , כגון נתרן , מסגלות להוציא את המימן ממולקולת המים . נתן להפיק מימן גם על ידי פרוק פחמימנים ( תרכובות של פחמן ומימן ) המתקבלים מזקוק נפט גלמי . המימן מתרכב עם החמצן למים , תוך פליטת חם רב . משתמשים בו כדלק טילים מעלה , וצופים לו בעתיד שמוש נרחב גם כדלק למכוניות . משתמשים בו בתעשיה הכימית ליצור חמצת מלח וליצור אמוניה , שהיא בסיס לדשנים כימיים רבים ולחמרי נפץ . מערבבים מימן בדלק ובשמני סיכה , ומשתמשים בו בתעשית המזון כדי להקשות שמנים למשל , ליצור מרגרינה . איזוטופ אטום אמוניה גזים אצילים יסודות כונבים כימיה לוואזיה , אנטואן לורן מים מערכה מחזורית נתרן שמנים שמש מין וחנוך מיני מין היא כלל התכונות הגופניות והרגשיות היוצרות את ההבדל הברור בין זכר לנקבה בעולם החי והצומח . מיניות היא יצר המין , המשיכה הטבעית הקימת בין זכר לנקבה . למין יש השפעות ביולוגיות , פסיכולוגיות וחברתיות חשובות מאוד על חיי בני האדם . המין מבדיל בין הזכר לנקבה אך גם גורם להם להמשך ולהתקרב זה אל זה . במין מערבים רגשות ורצונות חזקים , הגורמים לבני אדם להתאהב זה בזה , להתחתן ולהביא ילדים לעולם . אצל בני אדם יש למין משמעות רבה יותר מאשר הולדה ויצירת דור המשך , וקשורים בו רגשות כמו אהבה , חבה , מסירות ואחריות . בני אדם נולדים כזכר או כנקבה אך לומדים בתקופת ההתבגרות שלהם להיות גבר או אשה במובן החברתי של המלה . כלומר , למלא את מערכת הצפיות לגבי תפקידים או התנהגיות שהחברה קובעת לגבי גבר או אשה . כשאנחנו אומרים , למשל , " גבר לא מתנהג כך " , או " זו אינה התנהגות נשית " , אנחנו מבחינים בין המין כתכונה ביולוגית לבין המין כהגדרה חברתית . הבחנה זו מאפשרת לנו להבין את התהליכים היוצרים את הזהות המינית שלנו וקובעים את יחסנו לעצמנו כבן או כבת , כגבר או כאשה , ואת יחסינו עם אחרים בחברה שבה אנו חיים . עצוב הזהות המינית הזהות המינית היא גורם חשוב בעצוב הזהות האישית של כל אדם . הזהות המינית קובעת את האפן שבו אדם תופס את עצמו כגבר או כאשה , ואת היכלת שלו להתנהג כמצפה מגבר או מאשה בחברה שבה הוא חי . בעצוב הזהות המינית פועלים יחד גורמים ביולוגיים , פסיכולוגיים וחברתיים , וקשה בדרך כלל להפריד ביניהם . הזהות המינית מתחילה להתעצב כבר מרגע הלדה , כאשר מכריזים " זה בן " או " זו בת " , והיא מתחזקת במשחקים האפיניים לבנים ולבנות , בכשורים השונים שמטפחים ההורים אצל בנים ובנות , ובתפקידים השונים שהחברה ובית - הספר מטילים על בנים ובנות . גם לאמצעי התקשרת - ספרים , עתונים , טלויזיה , סרטים וכדומה - יש השפעה רבה על עצוב הזהות המינית . עד גיל הגן הילד חשוף בעקר להשפעת משפחתו . אולם עם כניסתו לגן הילדים מתוספות ההשפעות של מערכת החנוך וקבוצת הגיל . השפעות אלה גוברות עם ההתבגרות . יש הסברים שונים לתהליך ההתפתחות המינית בגיל הרך . תאורית ההזדהות מניחה , שהזהות המינית מתפתחת על יסוד הזדהותו של הילד עם ההורה בן אותו המין , כלומר של הבת עם אמה ושל הבן עם אביו . תאורית הלמידה החברתית טוענת , שבאמצעות למידה בעזרת דגם וחקוי ילדים לומדים את התפקידים האפיניים לבני מינם . הילד מסתכל על הוריו , לומד את התנהגותם ומחקה את ההתנהגיות שיש להן תוצאות רצויות כגון לטוף , חבוק ודברי שבח . בנוסף לחקוי ההורים מסתכלים הילדים הקטנים על ילדים בני אותו המין והגיל ומחקים אותם . כלומר , הילד רוצה להתנהג כמו בני מינו כדי לזכות בשבח , ואינו רוצה להיות שונה מבני מינו כדי שלא יענישו אותו . למשל , הבן משתדל לא לבכות כי זה לא גברי , והבת נמנעת מלטפס על עצים כי זה לא נשי . נמצא שכבר לילדים בני שלוש או ארבע שנים יש זהות מינית שאינה נתנת לשנוי . הילד הקטן יודע : " אני בן ותמיד אהיה בן " . הילדה הקטנה יודעת : " אני בת ותמיד אהיה בת " . תאורית ההתפתחות ההכרתית טוענת , שרק כאשר הילד מגיע לשלב מסים בהתפתחות ההכרתית , הוא מסגל להזדהות עם האחר ולהתחיל בגבוש זהותו המינית . כלומר , תחלה הילד צריך לתפס שבני אדם מתחלקים לשני מינים ולדעת מה מינו , ורק אחר כך לרצות ללמד את ההתנהגיות האפיניות להם . לפי גישה זו , הילד משפע מתפקידים הקימים בסביבה שבה הוא חי , באמצעות המורים בבית - הספר , תכניות הלמודים , קבוצות הגיל שלהן הוא שיך ועוד . ההבדלים בין הגברים לנשים יסודם בהבדלים הגופניים ביניהם , הטבועים בהם מלידה , אבל החברה היא הקובעת את הסמלים החיצוניים של כל מין ואת תפקידיו החברתיים והמקצועיים .

קודם  |  הבא