מילנו

עמוד:48

גרפית ואפנה . מדי שנה בשנה נערך בה יריד תעשיתי מן החשובים באירופה . היא מרכז בנקאי רב עצמה , והבורסה שלה היא הגדולה באיטליה ואחת הגדולות באירופה . הבנין החשוב ביותר בעיר הוא הדואומו . זוהי כנסיה ענקית ( השלישית בגדלה באירופה ) , בסגנון הגותי המאחר , היכולה להכיל כ - 20,000 מתפללים בבת אחת . בניתה החלה בשנת 386 1 ונמשכה בהפסקות כ - 500 שנה . קירותיה החיצוניים מעטרים בכ - 3,000 פסלים . מצפון לדואומו עומד בנין מענין : מערכת של קמרונות ורחובות מקרים , הנקראת " הגלריה " ומשמשת מרכז קניות . בין המבנים המודרניים יש לצין את בניני המשרדים של ענקי התעשיה פירלי ואוליוטי , הבולטים בעצובם הנאה והחדשני . בעיר מוזאון גדול למדע ולטכנולוגיה , ובו אגף חשוב המקדש ללאונרדו דה וינצ'י כאיש מדע . במילנו שוכן בית - האופרה המפרסם " לה סקלה " . במילנו פעלו כמה מגדולי אמני הרנסנס , ובהם ברמנטה ולאונרדו דה וינצ'י . ציור הקיר המפרסם של לאונרדו , " הסעודה האחרונה " , נראה עד היום ברפקטוריום ( אולם האכל ) של כנסית מנזר סנטה מריה דלה גרציה ; שני הזמן פגעו בו קשות , ובשנות ה - 90 נעשו עבודות לשחזורו . העיר משמשת גם היום מרכז לפעילות אמנותית , בעקר באדריכלות ובציור . מילנו נוסדה במאה ה - 6 לפני הספירה בידי הקלטים . הרומאים כבשוה בשנת 222 . במאה ה - 4 ובמאה ה - 5 לספירה היתה העיר החשובה ביותר של הקיסרות הרומית המערבית , ובה פרסם הקיסר קונסטנטינוס בשנת 313 את הצו שהעניק הכרה לדת הנוצרית . לשיא גדלתה הגיעה העיר בשלהי ימי הבינים , בתקופת שלטונו של בית ויסקונטי ( 1447 - 1349 ) . באותה עת התחלקה מילנו עם ונציה בשליטה על כל צפון איטליה . בשנים 1814 - 1796 היתה בירת הרפובליקה הציסאלפינית , שהקים נפוליון . איטליה ברמנטה , דונטו ונציה יוסטינינוס לאונרדו דה וינצי נפוליון בונפרטה רומא העתיקה מילר , ארתור מחזאי אמריקני , המעלה במחזותיו את בעיותיה של חברת השפע בימינו , הרודפת אחר ההשגים החמריים ומזניחה ערכי אנוש כמו רחמים , נדיבות והתחשבות . ארתור מילר נולד בניו - יורק ב - 1915 במשפחה יהודית . אביו היה בעל - מלאכה שעסקיו התמוטטו בשנות ה - 30 , בימי המשבר הכלכלי הגדול בארצות - הברית . שנים אלה , שבהן נאלץ לעבד בעבודות מזדמנות כדי לממן את למודיו בקורסי ערב , עצבו את השקפתו החברתית של מילר כנגד התפיסה החמרנית , שבה האדם נמדד רק לפי יכלתו הכספית . הנושא העקרי המעסיק את ארתור מילר במחזותיו הוא חברת השפע האמריקנית , שערכיה החמרניים דוחקים הצדה ערכים אנושיים כמו רחמים , התחשבות ונדיבות . מחזות כגון " מותו של סוכן " ( 1949 ) , " מראה מעל הגשר " ( 1954 ) , " המחיר " ( 1968 ) , מציגים בני אדם קטנים ששקוליהם ובחירותיהם נקבעים בהשפעת הכסף . במחזהו " ציד המכשפות " ( 1953 ) , שעלילתו מתרחשת בעירה סילם ובתקופה אחרת , בקר מילר למעשה את הממשל האמריקני , שרדף עד חרמה כל מי שנחשד באהדה לקומוניזם . מחזה זה הפך סמל לממשל הנכנע להיסטריה המונית שנוצרה על סמך דעות לא מבססות . המחזה מוכיח עצמו כמתאים לכל תקופה ועונה על צרכי השעה שוב ושוב . מילר גם פרסם ספורים אחדים וספר על האנטישמיות ( שנאת היהודים ) . דרמה תאטרון הדואומו ( הקתדרלה ) של מילנו היא המבנה האדריכלי המרשים ביותר בעיר שפע של צריחים ויותר מ - 3,000 פסלים מעטרים אותה מבחוץ , ו - 52 עמודים תומכים בה מבפנים . - הגלריה : מערכת של קמרונות ורחובות מקורים ( מכוסים תקרה ) , המשמשת מרכז קניות במילנו . - הגלריה - נמצאית במרכז העתיק של העיר , מצפון לדואומו ( הקתדרלה ) .

קודם  |  הבא