מטוס

עמוד:33

שצידו במקלעים בחרטום המטוס וליד זנבו . עד לשנות ה - 30 לא היו שנויים גדולים במבנה המטוס , אולם לפני מלחמת העולם השניה ובעת המלחמה עצמה , נבנו בגרמניה , בבריטניה ובארצות - הברית מטוסי קרב ומטוסי הפצצה משכללים שגוכם עשוי מתכת . מהירות טיסתם הגיעה ל - 700 קילומטר בשעה לעמת 300 במטוסים הישנים , והטוח שלהם הגיע לכמה אלפי קילומטרים . מטוסים בימינו במשך 45 שנה היה המדחף הברגי אמצעי ההנעה היחיד במטוסים . במלחמת העולם השניה המצא בבריטניה אמצעי הנעה חדש - מנוע הסילון . מטוס הסילון הראשון שטס טיסה מבצעית היה מטוס הקרב הגרמני הינקל 162 בשנת 1944 . בשנת 1947 הופיע המטוס הראשון שטס במהירות העולה על מהירות הקול . זה היה המטוס האמריקני בל 1 - .% מטוסי הקרב בימינו הם מטוסי סילון שמהירותם עולה פי שנים ויותר על מהירות הקול . הם מצידים בתותחים ונושאים אתם טונות רבות של פצצות וכן טילים נגד מטוסים ומטרות קרקע . מטוסי התובלה הגדולים שפתחו במלחמת העולם השניה הפכו לאחר המלחמה למטוסי נוסעים , והתחבורה האוירית החלה לשגשג . בשנת 1960 הופיעו מטוסי נוסעים סילוניים ראשונים ועד מהרה דחקו מטוסים אלה את מטוסי המדחף בקוים בין - יבשתיים . כיום מתנהלת רב התחבורה הבין - יבשתית במטוסים ורק מעוטה - באניות , המשמשות בעקר להובלת סחורות כבדות . מטוסי סילון ענקיים - שהגדול בהם הוא בואינג 747 ( ג'מבו ) - נושאים מאות נוסעים בטיסה אחת . מבנה המטוס . גוף המטוס הוא בעל צורה גלילית ומארכת , ובתוכו נמצאים תאי המטען והמושבים עבור הנוסעים . בחלקו הקדמי של גוף המטוס נמצא תא הטיס , שהדפן הקדמית שלו שקופה כדי לאפשר לטיס שדה ראיה נרחב . הטיס ( או שני טיסים , במטוסי נוסעים גדולים ) יושב כשפניו קדימה , ואוחז במוט הגוי שבעזרתו הוא שולט בתנועת המטוס . לפניו מצוי לוח של שעונים ומחונים , המספקים לו מידע על גבה הטיסה ומהירותה , לחץ האויר והטמפרטורה מחוץ למטוס , נתונים על פעלת המערכות השונות וכדומה . בתחתית גוף המטוס נמצאים הגלגלים , המשמשים לנחיתה ולהמראה . בשעת הטיסה הגלגלים מקפלים פנימה לתוך גוף המטוס , כדי להפחית את החכוך באויר . מטוסים ימיים מצידים במגלשים במקום בגלגלים , ובאמצעותם הם מסגלים להמריא ולנחת במים . החלק הבולט ביותר במטוס הוא הכנפים , היוצרות את כח העלוי המרים את המטוס כלפי מעלה . הכנפים בדאונים הראשונים לא היו אלא לוח ישר מטה בזוית קטנה . כאשר גלש הדאון קדימה , פעל על הכנף כח עלוי דומה לזה הפועל על עפיפון . אחר כך גלו כי כח העלוי רב יותר כאשר הכנף מעגלת באפן שצדה הקמור פונה כלפי מעלה . זו היתה צורת הכנפים במטוסים של האחים ריט . בשלב מתקדם יותר של פתוח התעופה קבלו כנפי המטוס צורה משכללת יותר , שבה המשטח העליון של הכנף - קמור , והתחתון - ישר . בעת הטיסה זורם האויר מעל לכנף במהירות גדולה יותר מאשר מתחתיה , ועקב כך נוצר כח עלוי חזק . במטוסי נוסעים , צורת הכנפים היא כצורת טרפז , כאשר קצה הכנף הוא צר יותר מאשר בסיסה המחבר לגוף המטוס , והכנף משוכה מעט אחורה . במטוסי קרב מהירים , הכנפים הן בדרך כלל צרות ומשוכות אחורה בזוית חדה משום שצורה זו יעילה יותר במהיריות גבוהות . בשנים האחרונות פתחו מטוסים שזוית הכנף שלהם משתנה כדי לאפשר יעילות מרבית הן במהיריות נמוכות והן במהיריות גבוהות . יש גם כמה דגמי מטוסים המצידים ב " כנפי דלתא " שצורתן צורת משלש , והן ממלאות גם את תפקיד ההגוי של זנב המטוס . כדי שכח העלוי יפעל על הכנפים , יש צרך במנוע שיניע את המטוס קדימה . עד מלחמת העולם השניה היו מנועי המטוסים בנויים ממדחפים , שצורתם כצורת מאורר ברגי . המדחף היה מסתובב , ודוחף אויר אחורה אל הכנפים . מטוסים חדישים בימינו מצידים במנוע סילון . במנוע סילון אין מדחפים . בחלקו הקדמי יש פתח ליניקת אויר , ובאחורי - פתח פליטה . כשהמנוע פועל , נדחס אויר לתוך פתח מטוס " סטירמן " משנת 1929 . מטוסים כאלה , בעלי שניים או שלושה זוגות כדפיים , נבה בתחילת המאה העשרים כדי להגדיל את שטח הכנף , ובאופן זה גם את כוח העילוי של המטוס . מטוס נוסעים של חברת התעופה השוייצרית " סוויסאייר " . מטוסים כאלה מסוג " איירבוס . ודומיהם , משמשים בעיקר לטיסות קצרות .

קודם  |  הבא