מחול אמנותי בישראל

עמוד:9

המעשה מתאר בשירים המלוים את התנועה או בדיאלוג . מחצית הגוף העליונה של הרקדן - שחקן - הידים , הזרועות , הכתפים והפנים - ולעתים גם תנועות העינים - מבטאת את התכן המלולי . מחצית הגוף התחתונה , ובעקר הרגלים , מבטאת את המקצבים של המוסיקה והמחול . תנועת המחול בארצות אלה מאפינת בכך שהיא פונה כלפי גוף הרקדן או הרקדנית , בעוד שבארצות המערב כוון התנועה הפוך - מגוף הרקדן כלפי חוץ , אל כל כווני החלל . אחד הרקודים החדישים ביפן הוא הבוטו , המתאפין בפיוטיות ובתנועות האטיות מאוד שבו . פרוש השם בוטו הוא " צל " או " מחול אפל " . סגנון הבוטו מזכיר את סגנון התאטרון היפני המסרתי , הנו והקבוקי . בצוע מרכב , רב דמיון ופיוטי הוא ממאפיניו הבולטים של סגנון חדיש זה . סגנון הבוטו השפיע רבות על יוצרים עכשויים באירופה ובאמריקה , יותר מאשר בארץ מוצאו , יפן . להקות " בוטו " הופיעו לא אחת בישראל והשפיעו על יוצרי מחול ישראלים . באוסטרליה נשמרה מסרת מיחדת של הילידים ( האבוריג'ינים ) , שהרקוד ממלא תפקיד מרכזי בתרבותם . הרקוד נחשב אצלם לרכוש של ממציאו . אם אדם אחר רוצה לבצע אותו , עליו לבקש את הסכמת היוצר ולעתים אף חיב לשלם לו על זכות הבצוע . אבוריג'ינים בלט יון העתיקה מחול אמנותי בישראל מחול בעם ישראל מחול חברתי מחול מודרני מחול עממי ישראלי מצרים העתיקה רנסנס מחול אמנותי בישראל מחול אמנותי הוא מחול מסגנן המבצע על ידי להקות מקצועיות . ראשיתו של המחול האמנותי בשנים הראשונות של המאה ה - 20 . בשנת 1919 הגיע ליפו ברוך אגדתי , ממציא חגיגות פורים ה " עדלידע " , שהיה גם ציר וקולנוען . סגנון הרקוד שלו היה חדיש , ומבסס על ההבעה העצמית של רגשות ורעיונות . ברב רקודיו עצב אגדתי טיפוסים מהעירה היהודית במזרח אירופה ומהחיים בארץ , כגון דמיות של תימנים או ערבים . במחצית שנות ה - 20 הגיעו לארץ ישראל המורות הראשונות לתנועה , ביניהן מרגלית אורנשטין , שבנותיה יהודית ושושנה היו מופיעות בערבי מחול ברקודים שיצרה אמן . מרוסיה הגיעה הבלרינה רנה ניקובה , שהקימה את להקתה " הבלט התנ " כי " . בלהקה זו רקדו בעקר רקדניות ממוצא תימני , ומהן למדה הרקדנית הקלסית סגנון תנועה , מקצבים ונעימות תימניים , שתאמו את הנושאים התנ " כיים שבחרה לעצב . בין היוצרים הראשונים של הרקוד האמנותי המודרני בארץ היתה גם ירדנה כהן , ילידת חיפה . ירדנה כהן השתלמה בגרמניה אצל מרי ויגמן , שבה לארץ והופיעה במופעים משלה והשתתפה ביצירת המחול העממי הישראלי החדש בשנות ה - 40 . בשנות ה - 30 הגיעו לארץ כמה וכמה רקדניות , שעזבו את מרכז אירופה עם עלית הנאצים לשלטון . רבן למדו ורקדו במיטב להקות המחול המודרני , ועם הגיען ארצה יסדו אלפני למוד ולהקות מחול . הבולטת שבהן היא גרטרוד קראוס , שעלתה מוינה והשתקעה בתל - אביב בשנת 1935 . בשנות מלחמת העולם השניה הופיעה להקתה הן עם התזמרת הארץ - ישראלית שנוסדה אז , והן ב " אופרה עממית " שפעלה אז בתל - אביב . תאטרון מחול " ענבל " בשנות ה - 40 החל גם להוצר בארץ המחול הישראלי העממי . בין יוצריו הגדולים היתה שרה לוי - תנאי , מלחינה וכוראוגרפית , בת למשפחה תימנית , שבימה מופעי מחול המוניים בקבוצים . כשעלו לארץ המוני יהודים מתימן מיד אחרי מלחמת העצמאות , היא יסדה את מה שנקרא אחר כך " תאטרון מחול ענבל " ושתפה אותם בלהקתה . " ענבל " התפתחה במהירות , ובשנת 1957 הופיעה לראשונה באמריקה ובאירופה בהצלחה גדולה . שרה לוי - תנאי המשיכה לעבד בלהקתה עד שפרשה בראשית שנות ה - 90 . מאז מופיעה " ענבל " בתכניות חדשות , המבססות על מקורות אתניים . להקות בת - שבע ובת - דור בראשית שנות ה - 50 עלו לארץ רקדניות צעירות מארצות - הברית , ובהן רנה שחם ורנה גלוק , תלמידותיה של מרתה רקדנים מלהקת " בת שבע . בקטע מיצירה מאת אוהד נהרין . סגנון הברייקדנס התפתח בתחילת שנות השמונים ברחובות ארצות - הברית על ידי רקדנים חובבים וזכה לפופולריות רבה .

קודם  |  הבא