|
|
עמוד:142
ן / יקו ; 17 קס 17 גלגילון ; ^ דבר יהודה על סמך מה אנו מרשים לעצמנו להפליג ולדמיין כיצד הסופר המקראי פעל ? מאין אנו יודעים כיצד הוא מחק ותיקן ושגה והוסיף ? כדי להשיב על השאלה עלינו להציץ אל עולמם של אנשי כת מדבר יהודה שישבו באזור קומראן בימי הבית השני , מן המאה השנייה לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה . בני הכת העתיקו ספרים שהיו מקודשים בעיני הכת . מהכתבים שהשאירו אחריהם במערות שונות בנחל קומראן ובנחלים בסביבתו אפשר ללמוד על תיקוני השוליים שתוארו לעיל . הוספת תיקונים מן השוליים אל גוף הטקסט הייתה טכניקה ידועה . המפרשים את פסוק 25 בפרק ל"א כהערת קורא יטענו כי הקורא רשם לו הערה פרטית בשוליים . מי שהעתיק מטקסט זה , חשב כי ההערה הפרטית היא תיקון ושילב אותה בגוף הטקסט . בפרק ל"א בפרט ובספר ירמיהו בכלל הובנו על ידי חוקרי מקרא כתוספות מאוחרות . יש שראו בירמיהו את המוסיף , ויש שתלו את התוספת בעורכי הספר , שסידרו את הנבואות גם על פי נושאים , וצירפו יחד את נבואות הנחמה של ירמיהו מתקופות שונות למקבץ מרכזי אחד . ייתכן שמקבץ זה , כמו חלקים אחרים של ספר ירמיהו , הכיל נבואות שהוסיפו תלמידיו למען הרלוונטיות של בני דורם . האם יופיו של הטקסט ועומק מסריו אינם ניטלים ממנו , משנפגמה שלמותו ונחשפו תוספותיו ! לדעתנו , חקר רבדיו של הטקסט נותן לו מימד פרשני נוסף ומעשיר אותו , וגם מחדד את רגישותנו לזיהוי טביעות אצבעותיהם של האנשים הרבים שהיו מעורבים ביצירת הטקסט . דוגמה לתופעה מסוג זה היא אחד ההעתקים של ישעיהו שנתגלה בקומראן.-
|
|