|
|
עמוד:119
תומכי הנישואין בכנסייה הנוצרית טענו כי דווקא הקמת המשפחה היא הליכה בדרכו של ישוע : בבשורה על פי מתי מובאת דרשה המיוחסת ליש וע ובה דיבר בזכות הנישואין . יש וע ציטט בדרשה פסוק מספר בראשית : [ ... ]" השיב להם ; ncsEi ואמי : 'האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר , ' על *~ כן ' " יעזב r r-r- איש ? את v אביו ? t ואת v : אמו ? ודבק I-t : באשתו : : והיו t t לבשר t t : אחד ? ' t v אי . / ? .. הם r , עוד שנים . - אלא rr : ? בשר אחד pS . r : מה שחבר האלהים אל יפריד האדם "' . ( הבשורה על פי מתי ( 6-4 , " תומכי הנישואין מצאו חיזוק נוסף בברית החדשה לגישתם : בבשורה על פי יוחנן מתואר הנס הראשון שעשה ישוע - הוא הפך מים ליין כשנכח בחתונה בכפר קנה שבגליל . לו היה יש וע מתנגד לנישואין , סוברים אותם פרשנים , לא היה נוכח בהם ולא היה עושה בהם נס . הקשר הרצוי בין בני הזוג תואר בברית החדשה כך "-. כן חיבים גם האנשים לאה י ב את נשיהם כאהבתם את גופם הם . האוהב את אשתו אוהב את עצמו " . ( האיגרת אל האפסיים ה , . ( 28 התחזקות הגישה התומכת בנישואין הביאה לידי כך שבמהלך ימי הביניים הם הוגדרו כסקרמנט , כלומר כמעשה המעביר את החסד האלוהי לבני האדם . זהו הסקרמנט היחיד שבני האדם נותנים זה לזה באופן הדדי . בתקופות מסוימות הקבילו הוגי דעות נוצריים את היחסים בין הבעל לאישה ליחסים בין יש וע לבין הכנסייה , כלומר , בינו לבין ציבור המאמינים הנוצרי : " כי האיש הוא ראש האשה כפי שהמשיח הוא ראש הקהלה - המושיע של הגוף . וכשם שהלןהלה נכנעת למשיח , כן גם הנשים תכנענה לבעליה ? בכל דבר . האנשים , אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את n ^ npri ומסר את עצמו " . ( האיגרת אל האפסיים ה , . ( 25-23 כיום הנישואין מוגדרים ברוב הזרמים הנוצריים כדרך חיים שמטרתה לחזק את הקשר הרוחני בין בני הזוג , ולעודד תמיכה הדדית שלהם זה בזו וכן הבאת ילדים לעולם וחינוכם . החוק הנוצרי קובע שהנישואין חייבים להיות מונוגמיים , כלומר לגבר ולאישה כאחד מותר לשאת רק בן זוג אחד . על הקשר להתבסס על הסכמתם של שני בני הזוג . הסכמת הורי בני הזוג לנישואין רצויה , אך הנישואין תלןפים גם בלעדיה . טקס הנישואין הנתרי זמן מה לפני הטקס מתפרסמת הודעה על הנישואין - זאת כדי שכל בני הקהילה יידעו עליהם ויוכלו לתבוע את ביטולם אם אחד מבני הזוג קשור בנישואין קודמים . בזרם הקתולי הנישואין נערכים בכנסייה , במהלך טקס ההודיה של יום ראשון . בני המשפחה והידידים נאספים ויושבים על ספסלי המתפללים , ובני הזוג עומדים מול כוהן הדת , בקירבת המזבח . כוהן הדת משמש כעד להתקשרות בין בני הזוג והוא מעניק תוקף חוקי לקשר ביניהם : הוא שואל אותם אם הם אכן מעוניינים להינשא ואם הם מתכוונים לכבד זה את זה במשך כל ימי חייהם . אחרי שענו לו בחיוב , מכריז כל אחד מבני הזוג : " אני נשבע לאהוב אותך כל ימיי , להיות נאמן ולדאוג לך בימים של שפע ובימים של מצוקה . לשמוח אתך בטוב , ולשמור לך אמונים גם בימים קשים , כל ימי חיי " . לאחר התחייבות נצחית זאת מברך כוהן הדת את בני הזוג : " יהי רצון שהאלוהים יברך את אהבתכם שהכרזתם עליה היום לפני הכנסייה , וישפיע עליכם שמחה לרוב . את אשר האלוהים איחד אל יפריד האדם " .
|
|