|
עמוד:113
פרק שלישי : נישואין הנישואין הם התקשרות חוזית בין שני בני אדם , שמטרתה בניית חיים משותפים והקמת משפחה . שלוש הדתות מכירות בהתקשרות הזאת בין גבר לאישה ורואות קשר זה בחיוב . שלושתן קבעו דינים הנוגעים לנישואין ועיצבו את טקסי הנישואין . היהדות רואה בנישואין מצווה וקשר קדוש . תפיסה זאת נסמכת על סיפור בריאת האישה מצלעו של אדם - מאחר שבמקור האיש והאישה היו מחוברים , התחברותם בנישואין היא מעין חזרה למצב שלפני ההפרדה , כמתואר בספר בראשית : Sjr כן י _ עזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר ארון " : ( בראשית ב , ( 24 יחסה החיובי של הדת היהודית לנישואין בא לידי ביטוי בפרשנות לתנ '' ך ובאימרות חכמים . בספר בראשית נאמה " ויברא r : ? אלהים . ? : את : האדם tt T בעלמו : - r בצלם : ? : ?? . אלהים : : ברא t t אתו זכר t t ונקבה : t ' ? ברא r r אתם " : t ( בראשית א , ( 27 בעקבות פסוק זה קבע רבי אלעזר : " כל אדם שאין לו אישה אינו אדם , שנאמר - זכר ונקבה ברא אותם ... ויקרא שמם אדם" ( תלמוד בבלי , יבמות סג , א . ( כלומר , רבי אלעזר סבור כי הגבר זקוק לאישה כדי להשיג שלמות . במקום אחר קובע התלמוד : " כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא שמחה , בלא ברכה , בלא טובה " ( תלמוד בבלי , יבמות , סב ב < אימרה זאת מתבססת על פסוק מספר בראשית , המספר על בדידותו של אדם הראשון ועל החלטתו של אלוהים לברוא לו בת זוג : " ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו " : ( בראשית ב ( 19 , ביהדות המסורתית קשר הנישואין מושווה לקשר שבין אלוהים לעם ישראל , קשר שיש בו קירבה . על פי השקפה זאת , על האישה להיות כפופה לבעלה כפי שעם ישראל כפוף לאלוהים . ביטוי אחד מרבים לגישה זאת מצוי בדברי ר' יצחק אבוהב , שחי במאה ה : 14- " אף על פי שהאשה היא בת זוגו של אדם , אל [ תיחשב ] בעיניה לבעלה כחבר , אלא כאדון " . ( יצחק אבוהב , מנורת המאור , , 1961 עמ י ( 369 גישה זאת התבססה על הפסוק בספר בראשית שבו דיבר אלוהים אל חוה במהלך הגירוש מגן עןן : [ ... ]" ואל אישך תשולןתך והוא ימשל בך " : ( בראשית ג ( 16 , כיום יחסה של היהדות למקומם של הגבר ושל האישה בקשר הנישואין הוא אחר . בזרם הרפורמי ובזרם הקונסרבטיבי , ואף בחלקים מן הזרם האורתודוקסי , נוהגים להבליט את ההדדיות בקשר הנישואין ולהדגיש את השוויוניות בין בני הזוג . לדוגמה , כשהכלה עונדת טבעת לחתן בטקס הרפורמי והקונסרבטיבי , היא מצטטת מן התנ " ך את הפסוק : " אני לדודי ודוךי לי הרעה בשושנים" ( שיר השירים ו ( 3 , א . כיהדות : "והיו לכשר אחד"
|
|