|
|
עמוד:94
שער : 3 מעגל חיי האדם שלוש הדתות מעניקות למהלך חיי האדם משמעות ערכית . זו באה לידי ביטוי בכמה ציוני דרך מרכזיים כחייו , שראשיתם בלידתו וסופם במותו . ציוני דרך אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהמבנה החברתי והתרבותי של הקהילה , וערכם רב לא רק לגבי הפרט עצמו אלא גם לגבי הקהילה כולה . לידתם של בני האדם ( גבר ואישה , ( בגרותם , הפיכתם לאנשי משפחה והסתלקותם מן העולם , מלווים בטקסים המורכבים ממצוות וממנהגים . טקסים אלה נערכים בחוג המשפחה ( בדרך כלל , המשפחה המורחבת -, ( לעתים מוזמנים אליהם גם ידידים ומכרים ; ולעתים מקיימים אותם בנוכחות כל הקהילה . הטקסים נותנים ביטוי להשקפת העולם של שלוש הדתות אודות מעמדו של האדם כעולם ואודות משמעות החיים . טקסים אלה הם חלק חשוב מן התרבות הדתית , וגם מי שאינם שומרי מצוות מקיימים חלק גדול מהם . ב200- השנים האחרונות , קבוצות שונות הוסיפו לטקסים המסורתיים מרכיבים חדשים או ויתרו על מרכיבים מסורתיים מסוימים . בפרק זה נעסוק בארבעת ציוני הדרך העיקריים בחיי האדם . לירה , בגרות , נישואין ומוות . בשלוש הדתות התפתחו דינים ומנהגים המבטאים את יחסן לציוני דרך אלה , את חשיבותם לחיי הפרט ולחיי הציבור , ואת היותם חלק מהזיקה בין האדם לבין האל - בורא האדם והנותן חיים . כך , לדוגמה , הטקסים הקשורים בלידה מציינים לא רק את בואו של היילוד לעולם , אלא גם את כניסתו לברית בין הקהילה ובין אלוהיה ; הטקסים הקשורים בבגרות ( טקסי מעבר , או טקסי חניכה ) מציינים לא רק את יכולתם של הנער והנערה לשאת באחריות משפחתית וחוקית , אלא גם את כניסתם לעול החובות שיש לאדם כלפי האל ; טקס הנישואין מציין לא רק את החיבור כן הבעל והאישה ואת הנכונות לשאת בעול החובות ההדדיות ביניהם , אלא הוא נתפס כקשר מקודש , כמטפורה לקשר בין הקהילה הדתית לבין אלוהים ; וטקסי ההלוויה ומנהגי האבלות מבטאים לא רק את הצער על האובדן האישי והמשפחתי , אלא גם את ההשקפה על משמעותם של החיים ושל המוות .
|
|