|
|
עמוד:79
מאורחות הפסח אחת ממצוות החג העיקריות היא ביעור החמץ . החמץ הוא קמח העשוי מתערובת של דגנים שונים - חיטה , שעורה , שיבולת שועל ושיפון - ואשר עוךבב בנוזלים ותפח . ההלכה אוסרת על היהודי להחזיק בבעלותו חמץ בפסח , ולכן מסלקים את החמץ מן הבית והוא בבחינת "בל ייראה ובל יימצא . " וכדי להימנע מהשחתת כמויות גדולות של מזון , בעיקר על ידי הסוחרים , התירה ההלכה למכור את החמץ במכירה סמלית לאדם שאינו יהודי למשך תקופת הפסח . החובה לסלק חמץ מחייבת ניקוי ומירוק של הבית . לפיכך מבצעים בכלי האוכל והבישול פעולות הכשרה - טבילה במים רותחים . יש המחליפים את הכלים בכלים מיוחדים לפסח . את סילוק החמץ מן הבית מסיים טקס הקרוי "בדיקת חמץ : " מחפשים שיירי חמץ בבית , ואת מה שנמצא שורפים בחצר . יש המניחים פיסות לחם העטופות בבד במקומות חבויים שונים בבית , ולאחר חיפושן ומציאתן שורפים אותן . הטקס מתקיים בליל י"ג בניסן ובבוקר היום שלמחרת , י"ד בניסן . הטקס המרכזי של החג הוא סדר הפסח . לאחר חורבן בית המקדש השני , כשבטלו העלייה לרגל לירושלים והקרבת קורבן הפסח בבית המקדש , חיפשה ההנהגה היהודית דרך להמשיך ולקיים את המצווה החשובה לזכור את יציאת מצרים ואת מתן התורה לעם ישראל . הדרך שנמצאה לכך הייתה הפיכת הטקס הציבורי שהתקיים בירושלים לטקס משפחתי , שבו יספרו המבוגרים לילדיהם על אירועים אלה . טקס זה קרוי "סדר הפסח , " והוא נערך בערב החג , בי"ד בניסן , אחר החשכה . מכלול קטעי הקריאה , השירים והפעולות הטקסיות שיש לערוך ב"ליל הסדר , " מצוי בחיבור הנקרא "הגדה של פסח . " ההגדה מורכבת מקטעים שחוברו בתקופות היסטוריות שונות . חלקיה המוקדמים חוברו כנראה בסוף תקופת בית המקדש השני , במאה ה , 1- והם מופיעים במשנה ובתלמוד הבבלי במסכת פסחים , העוסקת בהלכות חג הפסח . במסכת זאת מופיעים דיוני החכמים במצווה לספר על יציאת מצרים בכל דור ודור , וכן בקיום מצוות החג . אחד מן הקטעים המפורסמים בהגדה - ארבע הקושיות שאמור לשאול הילד הצעיר בכל משפחה - לקוח ממסכת זאת ( פסחים קיד-קטז . ( לדוגמה , הקושיה הראשונה היא : " מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ? שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה - הלילה הזה כולו מצה " . התשובות לארבע הקושיות ניתנות במהלך ליל הסדר . בימי הביניים נוספו להגדה פיוטים ופזמונים . שירים אלה , שחלקם משעשעים , נועדו למנוע את הילדים המשתתפים בליל הסדר מלהירדם לפני שבא על סיומו . אחד מהם הוא "אחד מי יודע , " המשבח את האל ומקנה מושגים יהודיים בסיסיים . השיר כתוב במתכונת שירי עם המקובלת אצל עמים שונים : סדר פסח משפחתי בירושלים
|
|