|
|
עמוד:64
מנהג נוסף הקשור בחג הוא המנהג תשליך , המתקיים ליד הים ( או ליד כל מקור מים ארור . ( תיאור מפורט של המנהג מצוי באחד מספריו של הסופר ש " י עגנון : " סדר תשליך כיצד , הולכין אל מחוץ לעיר אצל ימים ונהרות שיש בהם דגים . ואם אין ימים או נהרות הולכים אל באר מים או מעיין . ( בירושלים אומרים תפילת תשליך אצל הבורות שלא כלו בהם המים , ויושבי צפת עולים על גגות בתיהם שמשם רואים ים כנרת ואומרים תפילת תשליך , ובעדן נוהגים לומר אצל המקוה שבחצר בית הכנסת הגדול [ ... ] ( . [ ... ]" ומנערים שולי הבגדים שלש פעמים , לרמז שניתן לב להשליך החטאים ולהיות נקיים מכל חטא " [ ... ] ( ש"י עגנון , ימים נוראים , , 1979 עמי קמט ) " בתפילה מי אל כמון המלווה : נשא את gr קיום ועבר > המנהג { ל פשע נאמרים לשארית בין נחלתו השאר לא פסוקים החזיק ל מנבואת ^ ד אפו כי מיכה חפץ חסד הוא : ישוב יךחמנו יכבש עונתינו ותשליך במעלות ים כל חטאתם " : ( מיכה ז ( 19-18 , 1 כיצד מבטאים מאכלי ראש השנה את התקוות הקשורות בשנה החדשה ? .: מהו מנהג ה " תשליך " על פי תיאורו של הסופר ש '" עגנון ? עיים בפםוק מנבואת מיכה והסבירו על מה לדעתכם המנהג מבוסס . . 3 קראו את הקטע הבא , הלקוח מתוך ספרו של עגנון " , ימים נוראים , " וכתבו : כיצד משתלב מנהג השתיקה שמתאר עגנון במשמעותו של ראש השנה כחג של חשבון נפש ? " ומנהג טוב מליל ראשון של ראש השנה עד מוצאי ראש השנה שלא לדבר כלל , לא לשון חול ולא בלשון הקודש , לא בבית הכנסת ולא במקום אחר , לא עם הגויים ולא עם היהודים . ואם ירצה לדרוש בשלומם ינענע להם בראשו , וכן הכתוב אומר ( תהלים ס " ה ) לך דומיה תהלה " . ( ש " עגנון , ימים נוראים , , 1979 עמ י ע " ז ) איגרת ברכה לראש השנה
|
|