|
|
עמוד:10
קְטַנָה - גְָדוֹלָה בַּמִַקְהֵלָה נוֹעָָה אוֹהֶבֶת מְְאוֹד לָשִׁיר . אַבָּא אוֹמְֵר שֶׁנוֹעָָה מְַפְְסִַי קָָה לָשִׁיר רַקָ כְּשֶׁהִיא נִרְדֶמְֶת . רוֹנִי, אֲחוֹתָה הַגְדוֹלָה, שָׁרָה בַּמְַקְָהֵלָה שֶׁל בֵּית הַסֵַפְֶר . רוֹנִי אוֹמְֶרֶת : "חֲבָל, רַקָ בְּגִיל תֵשַׁעָ תִתְקַָבְּלִי לַמְַקְָהֵלָה ! " נוֹעָָה הֶחְלִיטָה לְדַבֵּר עִָם צְִלִיל הַמְְנַהֶלֶת . "אֲנִי אוֹהֶבֶת לָשִׁיר," נוֹעָָה אָמְְרָה לַמְְנַהֶלֶת , "אֲבָל אֲנִי רַקָ בַּת שֶׁבַעָ . אֶפְְשָׁר לְהִצְִטָרֵף לַמְַקְָהֵלָה ? " הַמְְנַהֶלֶת צְִלִיל חִיְכְָה : "מְִי שֶׁשָׁרָה יָפְֶה וְְאוֹהֶבֶת לָשִׁיר - יְכְוֹלָה לָשִׁיר בַּמְַקְָהֵלָה שֶׁל הַגְדוֹלִים ! " נוֹעָָה לֹא הִפְְסִַיקָָה לָשִׁיר כָּל הַדֶרֶךְ הַבַּיְתָה . 10
|
|