|
|
עמוד:9
בּוֹאוּ נְדַבֵּר הַמְשׁוֹרֶרֶת נָעֳמִי שֶׁמֶר חָשְׁבָה שֶׁיְלָדִים שֶׁמַכִּירִים אֶת הַטֶבַע וְאֶת הַנוֹף וְאוֹהֲבִים לְטַיֵל - יֹאהֲבוּ אֶת הָאָרֶץ, יִשְׁמְרוּ עָלֶיהָ וְיַרְגִישׁוּ שֶׁיִשְׂרָאֵל הִיא הַבַּיִת שֶׁלָהֶם . הִזָכְרוּ בְּטִיוּל שֶׁלָכֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְסַפְּרוּ מָה רְאִיתֶם בַּטִיוּל . כְּשֶׁנָעֳמִי שֶׁמֶר כָּתְבָה אֶת הַשִׁיר, אֲנָשִׁים לֹא יָדְעוּ שֶׁצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל פִּרְחֵי הַבַּר . הִיא כָּתְבָה בַּשִׁיר : "אֶלֶף רַקָפוֹת כָּל אֶחָד אָסַף" . מְאֻחָר יוֹתֵר הִיא שִׁנְתָה אֶת הַמִלָה "אָסַף" לַמִלָה "סָפַר", כְּדֵי לְהַזְכִּיר שֶׁאָסוּר לִקְטֹף פִּרְחֵי בַּר . מָה , בֶּאֱמֶת ? ! 9
|
|