היהודים

עמוד:2

כ תוצאה מ ניצחון ^ ההשכלה ו מתהליך ה אמנסיפציה ב מערב ו במרכז א ירופה, ש נעו מ זרחה, נ פרצו ח ומות ה גטו ה יהודי ו בקיעים ע מוקים נ בעו ב חברה ה יהודית . ע יצובה ש ל ה מדינה ה לאומית ה מודרנית ב אירופה — מ דינת ל אום א זרחית ב מערב ה יבשת, ו מדינה ל אומית א תנית ב מזרחה — ח ולל ת מורות מ פליגות ג ם ב מדינות א לו . א ולם ב חברה ה יהודית ב רחבי ה יבשת פ ילגו ה אמנסיפציה ה אזרחית ו הלאומיות ה מודרנית ב ין י הודים ש זכו ב מעמד ש ל ש וויון א זרחי, ו לו ג ם פ ורמלי, ב ארצותיהם, ו בין א לה ש טרם ז כו ב ו ב מק ו מות מ ושבם ; ב ין א לה ש ביקשו ל הגדיר א ת ע צמם מ ן ה בחינה ה לאומית ) ציונים, ב ונדיסטים ו אוטונומיסטים ( ו בין א לה ש הוסיפו ל דגול ב הגדרה ה דתית ה מסורתית ) אגודת י שראל מ זה ו התנועה ה רפורמית מ זה ( . י תר ע ל כ ן, א צל ה עמים ה אחרים ה תקיים מ וקד ה שינויים מ רחיקי ה לכ ת ב מקומות מ ושבם ו במסגרתם ה טריטוריאלית ; ו אילו א צל ה יהודים נ ע ה מוקד ה דינמי, ב מובן ה היסטורי, מ מקום ר יכוזם ב מזרח א ירופה א ל א רצות ה ברית, ש ם נ וסד ב עקבות ג לי ה הגירה ה גדולים מ רכז י הודי-אתני ח דש ר ב-השפעה, ו א ל א רץ י שראל, ש ם נ וצרה ב משך מ אה ש נים י שות ל אומית י הודית ש לא ה יתה כ מוה ב כל ה זמנים . ב ו ב זמן ה ופיעו ב חברה ה יהודית מ ג מו ת ר עיוניות ו יוזמות א רגוניות ש ביקשו ל שמר ו לחזק א ת ה מסגרת ש ל ״ כלל י שראל״ ע ל ב סיסה ש ל ת חושת ה ערבות ה הדדית ו להשתית א ותה ע ל ע קרון ה אחדות ה לאומית . כ ך ב פרשת ״ עלילת ד משק״ ו הקמת א רגון ״ כל י שראל ח ברים״ ב מאה ה תשע ע שרה, ו כך ב ייסודו ש ל ״ הקונגרס ה יהודי ה עולמי״ ב שנות ה שלושים ש ל ה מאה ה עשרים . כ ל א לה נ שאו א ת ד גל ה אחדות ה יהודית, א שר ה יתה ל ב ל בה ש ל ה ציונות כ אידאולוגיה ל אומית ו מטרת ה קונגרס ה ציוני כ ארגון ע ולמי כ לל-יהודי . ב חמישים ה שנים ה אחרונות, ז כר ה שואה ו הדאגה ל קיומה ש ל מ דינת י שראל ה ם ה מלכדים א ת ח ל קי ה עם ה שונים ו מקרבים א ותם ז ה א ל ז ה . ה עם ה יהודי מ תייחד א פוא ב קרב ה עמים ה אחרים ה ן ב עומק ה בקיעים ש נפערו ב תוך ק הילותיו ו ביניהן, ה ן ב מאמציו ל גשר ע ל פ ניהם ב עזרת א רגונים ע ל- ט ריטוריאליים, ע ל-תרבותיים ו על-מדיניים . מ בחינה ז ו ה קדימו ה יהודים ב הרבה ת ופעה ע ולמית ה מקבלת ל גיטימציה ה ולכת ו גוברת ב דור ה אחרון, ה ״דיאספוריזם״, ה מבטאת א ת ה קשר ה הדדי ב ין ת פוצותיהם ש ל מ יעוטים א תניים ו בין א רץ מ וצאם . ה פרדוקס ש ל ק יום ה אחדות ה יהודית ב תודעה ו במעשה, ת וך כ די ת הליכים ח ברתיים ו תרבותיים מ פרידים, מ צא ל ו ב יטוי מ ובהק א צל ה היסטוריונים ה יהודים ה מודמים ש כתבו ה יסטוריה מ קיפה ש ל ע מם, א ך נ בדלים ז ה מ זה ב השקפותיהם ע ל ת ולדות ה יהודים : מ רכוס י וסט ) 1793 - 1860 ( ו צבי ה יינריך ג רץ ) 1817 - 1891 ( א נשי מ ערב א ירופה, ש מעון ד ובנוב ) 1860 - 1941 ( , ק-צ יון ד ינור ) 1884 - 1973 ( ו רפאל מ אהלר ) 1899 - 1977 ( א נשי מ זרח א ירופה, ס לו ב ארון ) 1895 - 1989 ( ש היגר ל אמריקה מ מזרח א ירופה, ו שמואל א טינגר ) 1919 - 1988 ( מ ישראל .

קודם