|
|
עמוד:10
10 פֶּרֶק 1 | הַתְחָלוֹת פִּסְקָה 2 חֲטִיבַת הַבֵּינַיִים נִמְצֵאת בִּשְׁכוּנָה אַחֶרֶת מֵהַשְׁכוּנָה שֶׁלִי, וְאַף פַּעַם לֹא הָיִיתִי שָׁם . נִכְנַסְתִי לְבֵית הַסֵפֶר וְהַכּוֹל נִרְאָה לִי גָדוֹל וּמוּזָר . לֹא יָדַעְתִי אֵיפֹה הַכִּיתָה שֶׁלִי, לֹא רָאִיתִי יְלָדִים שֶׁאֲנִי מַכִּירָה, לֹא הִכַּרְתִי אַף מוֹרֶה . הַכּוֹל הָיָה אַחֵר וּמַפְחִיד . אַחַת הַמוֹרוֹת רָאֲתָה שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַכִּיתָה וְעָזְרָה לִי לִמְצוֹא אוֹתָה – כִּיתָה ז' 4 . פִּסְקָה 3 כְּשֶׁנִכְנַסְתִי לַכִּיתָה רָאִיתִי שֶׁיֵשׁ עוֹד מָקוֹם אֶחָד, וְהָלַכְתִי לָשֶׁבֶת שָׁם . לַיַלְדָה שֶׁיָשְׁבָה לְיָדִי קָרְאוּ אַלִין . הִיא חִייְכָה אֵלַיי, גַם אֲנִי חִייַכְתִי – וְיָשָׁר הִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר . הִמְשַׁכְנוּ לְדַבֵּר כָּל הַהַפְסָקָה, אָכַלְנוּ בְּיַחַד וְטִיַילְנוּ בֶּחָצֵר . דִיבַּרְנוּ עַל זַמָרוֹת וּסְרָטִים שֶׁשְׁתֵינוּ אוֹהֲבוֹת, וּבַדֶרֶךְ הַבַּיְתָה כְּבָר כָּתַבְנוּ בַּוַואטְסְאַפּ אַחַת לַשְׁנִייָה . כָּל כָּךְ שָׂמַחְתִי ! יֵשׁ לִי חֲבֵרָה חֲדָשָׁה, וְעוֹד בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֲטִיבַת הַבֵּינַיִים ! אֵיזֶה כֵּיף . פִּסְקָה 4 בַּבּוֹקֶר הַבָּא נִכְנַסְתִי לְבֵית הַסֵפֶר וּבֶחָצֵר רָאִיתִי אֶת אַלִין . קָרָאתִי לָה : "הֵי, בּוֹקֶר טוֹב . רוֹצָה לָלֶכֶת בְּיַחַד לַכִּיתָה ? " אֲבָל הִיא הִסְתַכְּלָה עָלַיי וְלֹא עָנְתָה . זֶה הָיָה מוּזָר ! חָשַׁבְתִי שֶׁאוּלַי הִיא לֹא זוֹכֶרֶת אוֹתִי, וְאָמַרְתִי "זֹאת אֲנִי, נוּר ! ", אֲבָל הִיא פָּשׁוּט הִתְעַלְמָה מִמֶנִי . הִיא הִסְתַכְּלָה לַצַד הַשֵׁנִי וְהִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר עִם בָּנוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלֹא הִכַּרְתִי . הִרְגַשְׁתִי כָּל כָּךְ רַע . חָשַׁבְתִי שֶׁיֵשׁ לִי חֲבֵרָה חֲדָשָׁה בְּבֵית הַסֵפֶר, אֲבָל אוּלַי טָעִיתִי . מוּזָר غَريب הִתְעַלְמָה تجاهَلَت טָעִיתִי أخطأتُ אֵיךְ נוּר מַרְגִישָׁה ? סַמְנוּ שְׁנֵי אִימוֹגִ'ים מַתְאִימִים . אֵיךְ נוּר מַרְגִישָׁה ? סַמְנוּ שְׁנֵי אִימוֹגִ'ים מַתְאִימִים .
|
|